אני מרגישה שאני מתפוצצת תכף

פרקתי את זה שאלה לפנייך כאילו זה בדיוק

מה שכתבת זה בול אני אם את רוצה את יכולה לכתוב לי בפרטי אני אשמח שתפרקי לי אם את רוצה ואני גם אשמח להכיר אותך(אם זה מטריד אני מצטערת וואיי)

אני חושבת שהתקופה הזאת הצליחה לערער את כולנו, כל אחד בדרכו שלו. לרוב אלה ששמרו על מסגרת ושגרה הצליחו לעבור את המכשול הזה, אבל להרבה אחרים היה קשה להתמודד וזה הכי הגיוני בעולם.
אנחנו יצורים חיים שכל המהות שלנו היא לעשות דברים, ליצור, להרגיש סיפוק ולהתקדם ממקום למקום. ברגע שהקורונה הגיעה הרבה דברים נעצרו והעולם היה על הולד. לא כי אנחנו רצינו, אלא כי הכריחו אותנו, ועם הזמן קל להישאב לשיגרה מהסוג הזה. גם אם המשכת ללמוד/לעבוד או להיות במסגרת שהיית בה לפני- משהו השתנה בתפיסה, ונהיה ריק ובודד יותר. וכשריק ובודד זה המקום האידיאלי למחשבות ולהרהורים לגדול, כי יש לכל השיט הזה הרבה יותר מקום במוח. הרבה יותר דברים מציקים לנו, יש יותר מועקות, אנחנו מרגישים יותר לבד ומצד שני גם אין יותר מדיי מוטיבציה להילחם בזה או לשנות את השגרה. כל דבר קטן נהפך לגדול וכל דבר גדול נהפך לעצום, וזה הרבה לסחוב על הכתפיים... גם אני לגמרי נשאבתי לשם לתקופה, אבל זה לא מצב תמידי. את יכולה לצאת מזה, אבל כמו שנראה שאת מבינה בעצמך- הצעד הראשון לפתרון הבעיה הוא להבין מה הבעיה, ולהבין שזה בסדר שיש בעיה כלשהי. אין לך מה להתבאס על עצמך שאת מרגישה לא טוב ואין לך מה להרגיש רע שאת מתלוננת למרות שלאחרים יותר קשה. תשימי את כולם בצד ותתמקדי אך ורק בך.
אשמח ממש אם תשלחי הודעה ונמשיך את השיחה, ננסה לחשוב על כל מיני תחומים בחיים שלך ומה שמפריע לך בהם- אם זה משפחה, חברים, ביטחון עצמי, שאיפות, לימודים, צבא, או כל דבר אחר.

אממ.. כתבת את המחשבות שלי?

שואל השאלה:
זאת לא רק תקופה, זה ככה שנתיים וחצי, האמת שבזמן הקורונה המצב השתפר.

ואם את עוברת תחום תחום בחיים שלך את מצליחה לנסות להסביר מה את מרגישה? ניסית גם מתישהו להעזר בבעל מקצוע?

שואל השאלה:
אין לי איך ללכת, אני צריכה לספר להורים על זה ואין מצב שאני מספרת להם משהן, אם הם יודעים מעדיפה למות (תרגעו לא מתאבדת זה רק אם)

למה זה יהיה נורא מבחינתך שהם ידעו? באופן כללי רק שאת רוצה להעזר בפסיכולוג, לא בדיוק לדעת מה עובר עלייך.
ואני שואלת באמת כדי להבין ולא כדי לשפוט

שואל השאלה:
פשוט זה מביך, אני אף פעם לא סיפרתי להם דברים, בקושי על דברים רגילים כמו מחזור/להוריד שיער וכאלה סיפרתי לאמא שלי אז על זה? אני מנסה להוציא את המילים מפה ולא יכולה

אני פשוט חושבת שהם לא חייבים להיות שותפים בתהליך מעבר לליווי הפיזי והגשמי שלהם. גם אם הם לא הטיפוס העוטף שיבוא וילחץ עלייך להגיד מה את עוברת- זה לא אומר שהם לא ירצו לסייע לך בזה. תנסי לשים את עצמך ואת האושר שלך במקום הראשון ולהבין שכל מבוכה מתגמדת ליד הרצון להוריד את מה שיש לך על הלב.
אני חושבת שעצם העובדה ששאלת כאן את השאלה הזאת כבר מעידה על זה שאת מבינה שאת צריכה סיוע, ובעל מקצוע הוא האדם שהכי יוכל לעזור לך כי הוא מגיע לפיתרון דרכך ודרך עולם התוכן שלך. תהיי בטוחה שאת לא היחידה שלא בדיוק יודעת להסביר מה קורה, ושאת לא היחידה שמרגישה מוצפת. הוא בדיוק יידע מה הכלים לתת לך ואיך להציף את הכל...
המשימה שלך כרגע היא להתעלות על המבוכה. תחשבי על זה ככה-
מהרגע שאנחנו ברחם של אמא שלנו אנחנו מגיעים לרופא כדי להיות במעקב על המצב הרפואי שלנו, וכמובן גם בהמשך החיים. במיוחד כשמשהו כואב לנו או כשאנחנו מרגישים לא טוב נדלקת נורה אדומה ואנחנו ממהרים לקבל ייעוץ מבעל מקצוע...
למה זה אמור להיות שונה כשהנפש כואבת?
כמו שאנחנו משתמשים בגוף שלנו כל יום, אנחנו משתמשים בנפש ובראש שלנו, והגיוני שלפעמים נזדקק להכוונה וייעוץ ממישהו שבאמת מבין. הגיוני שייכאב ושלא נרגיש טוב, במיוחד בגיל ההתבגרות בדור של היום וזו לא בושה.
אם את מרגישה שלבקש מהם יהיה ממש ממש מביך את יכולה לעשות את זה דרך חבר משפחה, או אפילו לכתוב מכתב במקום לדבר איתם פנים מול פנים... ושוב- את לא חייבת להיכנס לפרטים ולהסביר להם יותר מדיי מה קורה

היי אנונימית מה שלומך? קראתי את הפוסט שלך וגם את התיוגים, נשמע שאת מתמודדת עם תחושות מורכבות, מבלבלות ולא פשוטות בכלל. רשמת שהיית בוכה הרבה ועכשיו הפסקת, ואת לא יודעת מה את באמת מרגישה. רשמת גם שלא שיתפת אף אחד בתחושות שלך, ואף אחד לא באמת מכיר אותך באמת. האם ניסית פעם לשתף מישהו והתאכזבת? כל הכבוד שרשמת פה ואת מחפשת מענה ופתרון לתחושות שלך. אני יותר ממזמינה אותך לפנות אליי ולשתף אותי, אפילו באנונימיות, ונחשוב ביחד למה את זקוקה.
ספיר
עלם דיגיטל, יעוץ ותמיכה לבני נוער וצעירים ברשת
המייל : [email protected]
אינסטגרם: nayedet.digital

שואל השאלה:
ממש תודה על התשובות המושקעות

מה את אומרת, את מוכנה לתת לזה צ'אנס או שלא נראה לך?

שואל השאלה:
אני לא יודעת, פשוט אני מנסה לדבר וזה לא יוצא ממני, לא יכולה להסביר את ההרגשה הזאת-הצליל לא יוצא.
אני צריכה זמן לחשוב על זה..

זה התפקיד של בעל המקצוע- להביא אותך דרך שאלות הכוונה לפיתרון ולתשובה. זה מן הסתם לא בשנייה ואין פיתרון קסם, אף פעם זה לא נעים לחפור ולהעמיק ברגשות, אבל יש לו את הכלים לסייע לך