בבקשה תקראו שניה

גם אם עכשיו אין אנשים שאוהבים אותך יהיו אנשים כאלה בעתיד ושווה לך לחכות להם
את צריכה להבין שזה תכופה וכמו כל תוכנה רעה או טובה היא נגמרת מתישהו
את פשוט צריכה לחכות אין לך הרבה יותר מידיי ברירות
עם כמה שזה קשה פשוט לחכות שהתכופה הזאת תיגמר

שואל השאלה:
אין לי כוחות יותר...

מבינה איך את מרגישה, מוזמנת לפנות אליי בפרטי כל פעם שאת מרגישה ככה ודחף של פגיעה עצמית אשמח לעזור לך עם זה קודם כל.
דבר שני, אני בטוחה שיש אנשים שאכפת להם וגם אם לא, תדאגי לעצמך.
אולי תנסי להתחיל לדבר עם מישהו? אפילו מהאינטרנט אם יותר קל לך, חברים שתוכלי לפנות אליהם
כי לפעמים לא תמיד אפשר לפתור הכל לבד.
דברים ישתפרו בעתיד, עם כמה שזה נראה בלתי אפשרי
אל תוותרי עכשיו, אני בטוחה שאת עוד צעירה.

נ.ב- אני מתמודדת עם חרדות, דכאון ופגיעה עצמית.. ( ועוד כמה בעיות נפשיות שלא קשורות ממש לנושא כאן )
תרגישי חופשי לפנות אליי, יש לי דרכים שעזרו לי להפסיק עם הפגיעה.

1 אל תתאבדי
2 אולי לפנות לפסיכולוג?
3 אל תדאגי זה יעבור
4 אם את צריכה סיבות לחיות בואי לפרטי אני אתן לך מיליון

אחרי כל ירידה, יש עלייה.
בבקשה תנסי להיות אופטימית.
תזמיני אוכל, תראי סרטים, סדרות, ממליצה על משחקי הכס, תעשי דברים שאת אוהבת, תציירי , תשמעי שירים- ואם את תקשיבי לי ותיהי אופטימית אז הנה כמה שירים שממש טובים-
sexy bitch
memories (של דיוויד גואטה)
hangover
where them girls at
hey baby (ממש טוב)
let's go (ממליצה ממש)
sucker
sugar
mmm yeah
רובם של דיוויד גואטה, פיטבול, פלורידה, כריס בראון. כל השירים שלהם אני ממליצה.
אם עדיין קשה לך את מוזמנת לדבר איתי. אני מאחלת שהכל יעבור , שתיהי שמחה והכל יעבור. אמן

שואל השאלה:
אנוכי שיניגאמי^
ניסיתי כבר פסיכולוג וזה לא עבד בכלל
אני על כדורים עכשיו כי ההורים שלי מכריחים אותי ואם אני לא אקח יאשפזו אותי..

שואל השאלה:
^תודה רבה

בת כמה את?

שואל השאלה:
15, למה?

אנונימית יקרה,
אני קוראת את דברייך בדאגה גדולה. מבינה ממה שכתבת כמה את כנראה מרגישה שקופה, מיואשת ומותשת.. כאילו אף אחד לא רואה אותך ולא מתייחס לכאב שלך, למצוקה שאת אולי נמצאת בה את מתארת תחושה גדולה של חוסר אונים, שאין על מי לסמוך ועל מי להישען... כאילו אולי ההורים ממלאים את תפקידם באופן השטחי והקר ביותר, אולי לא מספקים לך את התמיכה והעזרה שאת באמת צריכה.. נשמע שאת מרגישה כל כך חסרת אונים, אולי מרגישה שאין לך פה מקום בעולם, כשאף אחד לא אוהב אותך, ולא ירגישו בחסרונך, ואת רוצה פשוט למות, כי החיים ככה הם בלתי נסבלים בשבילך...

יקירה, למרות הכל הגעת לכאן, אולי לנסות לשתף במקום אחר, מקום שיושיט לך יד לעזרה ויוציא אותך מהמים העמוקים.. ואני רוצה לנסות להושיט לך את היד הזאת. לתת לך מקום שבו כן ישמעו אותך, יראו את הכאב והתסכול.. אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני רוצה להזמין אותך אלינו לצ'אט, לדבר איתנו, לספר על הכעס ועצב שאת מרגישה. מגיע לך שיקשיבו לך, שיתנו לך מקום, ואנחנו רוצים לתת לך את המקום הזה.. אני דואגת לך, חוששת שתפגעי בעצמך, וחשוב לי כל כך שתחזיקי מעמד, שתדעי שאנחנו כאן בשבילך מחכים לך, לנסות להקל טיפה על הכאב ועל הבדידות...ואולי יחד נחשוב על דרכים נוספות להתמודדות.
אני מצרפת את הלינק לאתר למטה, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת מתי שאת מרגישה שאת צריכה אפילו עוד הערב.
שלך,
מתנדבת סה"ר