אני לוקחת פריזמה מגיל 11, כבר 5 שנים, אם אמשיך עם זה אני אהיה חולת נפש? אני ממש מפחדת שאני אהיה מכורה

מה ההגדרה שלך לחולת נפש? אם את מרגישה טוב דברי עם הפסיכיאטרית שתפסיקי לקחת בצורה הדרגתית

שואל השאלה:
אני מרגישה טוב, אבל אני מפחדת שאני אתמכר לזה ולא אוכל להפסיק לחיות עם זה.
להגדה "חולת נפש" יש המון משמעויות בשבילי, אבל לדעתי זה יכול להתבטא בהתקפי זעם/הזיות.. לא יודעת..

תרופה כזאת לא יכולה לגרום לדברים כאלה אם לא היה לך את זה לפני,

את לוקחת את זה 5 שנים,
הגוף שלך כבר "מכור" לזה ובגלל זה אם תרצי להפסיק תהיי חייבת בהדרגה בהשגחה של הרופא.

אין לך מה לדאוג לגבי זה, אם אין לך צורך יותר בתרופה תלכי לחוות דעת אצל פסיכיאטר עדיפות לזה שרשם.

לקחת כדורים נוגדי דיכאון וחרדה לא יהפכו אותך לחולה נפש, זה נועד לטפל בבעיות נפשיות אם כבר.

שואל השאלה:
אני אצל פסיכיאטר, מורידים בהדרגה כל כמה חודשים.. עכשיו אני לוקחת כדור אחד כל יום ובשבת בכלל לא.
פעם לקחתי 2 וחצי..
למה הגוף שלי "מכור"? כי הוא רגיל לזה?

אני מפחדת שאם אני אשכח יום אחד אז אני אתחרפן, או למשל שאני לא אוכל בלי זה כשאהיה גדולה

מכור זו לא המילה הנכונה בגלל זה השתמשתי במרכאות.

זה נקרא תלות פיזית, כשאת לוקחת תרופות כאלו לתקופה ארוכה הגוף מפתח יותר קולטני סרוטונין בשביל לפצות על הכמות העודפת שנגרמת מהלקיחה של התרופות האלו,
כשאת מפסיקה לקחת הזמינות של סרוטונין במוח יורדת והגוף נכנס ל"מצוקה" כי הוא לא מקבל את הכמות שהיה רגיל אליה וחושב שמשהו לא בסדר, ופה מתחילים תסמיני גמילה, הגוף מפתח תלות לתרופות האלה תוך חודשים בודדים, וחשוב להקפיד להפסיק כמו שהרופא אומר בהדרגה בשביל להימנע מהתסמיני גמילה האלו,
שלפעמים יכולים להיות מסוכנים אצל אנשים מסוימים.


אם תשכחי פעם אחת כדור זה לא יהיה קריטי, אז אין לך מה לדאוג, פשוט יום למחרת תקחי כרגיל, הרמה של התרופה בדם לא יורדת ככ מהר לכן פספוס של כדור אחד לא קריטי לרוב