אם הייתם דתיים (או שאתם דתיים כבר) והילד שלכם היה בא אליכם ואומר לכם שהוא לא מעוניין להיות דתי מה הייתם עושים?

מקבל אותו?

מסביר לו למה זה לא כדאי ,אם הוא עדיין רוצה אני מקבל אותו

מקבלת אותו כמו שהוא. אני לא אכפה עליו אבל אנסה להבין למה לא

אין לי בעיה שהוא יגיד לי את זה.
אבל אם הוא אומר את זה בלי ביסוס מעמיק מאחורי זה זה יהיה סתם טפשי מצידו ואני אראה לו את זה.
אם אדם מחליט החלטה כזו גורלית על סמך ''לא בא לי לקיים מצוות''/''לא נראה לי שיש אלוהים'' זו עצלנות אינטלקטואלית ותו לא. אם אראה שהבנאדם הלך למד חקר וביסס את עמדתו היטב וזו המסקנה שאליה הוא הגיע, שיבושם לו.

שואל למה מקבל תשובות ומנסה לפתור את הבעיה, אם לא עוזר אני נותן לו לעשות כבחירתו, בצער אבל כבחירתו

בעזרת השם שלא אגיע למצב הזה בכלל
במידה וכן אני ארצה שהוא יסביר לי בדיוק למה הוא רוצה לעזוב כדי שהוא לא יגיע לתרבות רעה ולכן אם הוא יסביר לי כמו שצריך אז עוד איכשהו אתגמש
אבל מבחינתי זה לא מקובל על הדעת ולא אסכים עם זה כי אני הייתי חילוני והחברה הזאת לא לטעמי כלל לא ארצה שהבן שלי יכנס לחברה הזאת

אפשר לדעת מה הסיבה סתם מעניין^

למה חזרת בשאלה הכוונה

יצאת יותר נכון

ניסית להבין מה את עושה?

אני לא בא כאילו מקטע של וואי מה את עושה וזה סתם מקטע של הבנה כי אני לא רוצה שהילדים שיהו לי בעזרת השם יצאו בשאלה

אם בא לך יותר לפרט זה יהיה נהדר.

הסברת טוב כן אבל שאלה לא נוקבת או משהו שאלה תמימה
לפי מה שהבנתי לא ניסית כלכך להבין למה עושים למה זה ולא אחר למה עכשיו ולא אחר כך מאיפה זה בא ומה משמעות העניין
אם אני טועה ובאמת בדקת? או סתם בדיקה כלומר בדיקה לשורשי ולענפי העניין עם רב מוסמך שמסביר? או שבדקת באינטרנט ובסטיפס?