יש למישהו טיפ להתמודד עם הבדידות?

להעריך את מה שיש לך ולהנות בלבד שלך

ללמוד לאהוב את הלבד, לעשות דברים שעושים לך טוב ולצאת החוצה אפילו עם ההורים או עם אחיות שלך.
אה ולדבר איתי:)

תזכרי שבסוף את הדבר היחיד שנשאר איתך כולם בסוף עוזבים ואם את בודדה מידי את יכולה להביא כלב

בדידות אינה גזירה משמיים. היא מצב שקרה עקב נסיבות וניתן לשינוי.
כמובן שקודם כל, למצוא תעסוקה שכיף לך איתה. בכל מיני דברים.
יחד עם זאת, אפשר לקחת את תחושת הבדידות כמנוף לשינוי.
כלומר: להבין שמומלץ קצת לצאת מהקונכיה, לא לתת לפחד לנהל אותך, ולהתחיל
ליזום בקטנה, עם אחרים.
ליזום עם בת אחת, להזמין אותה לבקר, להסתמס, לצלצל . להתעניין בה, לספר על עצמך, להחמיא כשיש צורך.
ליזום.
כן. ליזום.
וכשזה מצליח, אפשר עם עוד אחת, וככל שתעשי- כך יגדל הבטחון העצמי.
חשוב גם להבין שאת יכולה להוריד מהביקורת העצמית שלך . כי היא מעכבת ומורידה את הבטחון.
ללמוד לאט לאט לפרגן לעצמך יותר. בכל מיני דברים: במשהו באופי, במראה, בהתנהגות, ברגישות.
תוכלי קצת לשוטט באינטרנט וללמוד קצת על נושא שמרתק אותך. כך תוכלי לעניין אחרים בשיחה.
או לקרוא משהו מצחיק, ולספר אותו. אנשים אוהבים הומור.
זהו תהליך. שבו את לומדת לשנות. השינוי הוא חיובי, ויתן לך הרבה תועלת.
ואם,
אינך יכולה לבד, אינך מסוגלת, זו לא בושה להעזר. זהו אומץ להעזר.
אם במישהיא מקצועית, או בקרוב משפחה שילמד ויתמוך.
העיקר שתעשי שינוי שיעשה לך טוב.
בהצלחה.
מאמינה בך.
האם תסכימי להאמין בעצמך?

לפרגן לעצמך לעיתים קרובות וליזום עם אנשים שאת מכירה פה ושם ולפתח איתם שיחות שהם ירצו לדבר איתך אחר כך... ולא להפסיק לפרגן לעצמך כשמגיע, כי כשעסוקים בכמה אני בן אדם גרוע בלי חברים ובלי כשרונות ובלי תועלת ובלי משמעות זה פשוט עוד יותר תוקע....