הרבה שנים אני מרגישה שאני לא מרוצה מאיך שהאף שלי נראה, ולדעתי הוא מוריד מהיופי שלי בצורה שמפריעה לי אישית. אף פעם לא פתחתי את זה מול ההורים כי הם מאוד שמרנים אבל יש לי שלושה חודשים עד הגיוס ושקלתי האם כדאי עכשיו לנסות ולפתוח את זה מולם ולהלחם את המלחמה הזאת והכל ולהספיק להחלים לפני הגיוס או שעדיף לחכות עד מאוחר יותר אם בכלל. שקלתי הרבה פעמים אם פשוט להשלים עם זה אבל זה לא שאני שונאת את איך שאני נראית אבל אני חושבת שזה היה ממש מוסיף אם הוא היה נראה אחרת והיה יורד לי מהלב הקטע הזה.(ברור שגם אחרי ניתוח אין תוצאה מושלמת ולא מצפה אבל חשבתי שאולי סוף סוף זה יפסיק להפריע לי) מה דעתכם? מפחדת שההורים ממש לא יקבלו כי הם גם לא מקבלים ניתוחים פלסטיים וגם פוחדים בכללי מכל ניתוח שהוא מיותר(שזה כמובן לגמרי מובן וגם תמיד יכולות להיות פשלות וגם יש עלויות גדולות...) מה אתם אומרים? ללכת על זה או לנסות שוב לקבל את המצב הקיים וזהו? מתחבטת בשאלה כבר קרוב לשבע שנים...