4 תשובות
תראה אני אישית סוג של מאמינה שיש אלוהים ושיש עולם הבאה אומנם לא במאה אחוז אבל זאת אמונה האמין במשהו שאתה לא יודע אם זה באמת קיים ואני לא הכי מבינה בדת אבל אני יודעת שיש קומות לגן עדן ויש שנים בגיהינום שהם לא כמו פה ושאנשים טובים הולכים לגן עדן והרעים נשרפים בגיהינום וכנראה שכול זה נעשה כדי שנלמד שלמעצים שלנו יש תגובה.... ונראה לי שרק הנשמות שבגן עדן יכולים לראות אותנו אם רוצים וכנראה שהוא חצוי לגיהנום וגן עדן זה מה שאני חושבת אבל גם אם אין כזה דבר זה גם בסדר אנחנו צריכים להיות אנשים טובחם עם עקרונות ללא ממש סיבות ולא לחקות לתשואות זה לא פרס או מתנה זה אנחנו עושים דברים למטרה טובה .
מצטע לשמוע על אביך
מסכים עם מה שכתבו כאן

אבל מאמין שקיים העולם הבא, גן עדן נפרד מגהינום
דרך הטוב להטיב אז בהנחה שיש אלוהים והוא טוב אז דרכו להטיב והרי פה יש גם סבל ולא רק טוב לכן מוכרח להיות שפה זה לא העיקר
מה זה העולם הבא? מה שבטוח לא אוכלים שם סטייקים זה הנאות של הנשמה ולא של הגוף
מה יש שם? הגמרא אומרת שהעולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה מה זה אומר? אין לי שמץ
כל האנשים הטובים שנפטרים עולים לשם? בעיקרון כן אלא אם כן מסיבה כלשהי נכרתה נשמתם או משהו כזה
אלהים שם? אני מניח שבערך אבל אלהים לא באמת נמצא באיזה שהוא מקום כי אין לו גוף או צורה
הנשמות שם מסתכלות עלינו מלמעלה? לא נראה לי, יש על זה דיון בגמ ברכות אבל לאחרונה נהייתי סנילי ואני לא זוכר את המסקנה שם
מה התכלית של המקום הזה? להתענג על אלהים
מה הנשמות עושות שם? נהנות
גן עדן וגיהנום זה לא מקומות פיזיים או כלואים בזמן ומרחב כמו שאנחנו מדמיינים. כשהאדם מת, הנשמה שלו (הקיום האלוקי השלם) מתחברת לאינסוף, כי אין יותר את ההגבלה של החומר המוגבל. זה האושר הכי גדול שיש, ראיית כל הטוב המושלם שיש, בצורה שלמה, גן עדן.

אם ח"ו האדם היה חוטא, הוא מתחבר באינסוף הזה לנקודת החטא שלו. לדוגמה חטא באכילה גסה וחשב רק על זה - הוא יהיה מחובר נצח עם אוכל ותאוות האכילה. רק שכמו כל תאווה, כשהיא מגיעה בכמות אינסופית, זה סבל מוחלט והנשמה סובלת בכליאה הזאת. כשהנשמה מתעלה מעל זה ומנסה להתחבר לטוב האלוקי, זה היציאה והזיכוך מהגיהנום, והיא מתחברת מחדש לטוב השלם, גן עדן.
בתוכם יש כמובן עוד מלא פרטים ודרגות, זה בפשטות.

אפשר לומר שהנשמה כן מכירה את המציאות שלנו, אבל בתור חלק מהאינסוף אליו הגיעה במדרגה שלה.