אני גאה בעצמי וחש צורך לשתף בהחלטה שגובשה אצלי

כל הספקות האלו גורמים לי להיות אדם לא החלטי, עם זהות מעורערת. אדם שמפחד לעמוד על שלו כיוון שה"שלו" שלו לא מספיק ברור לו עצמו. אני מפחד להתעמת כי אני עצמי בספק אם אני צודק. לפעמים גם בדברים הכי בסיסיים.
חוסר ההחלטיות גורמת לי להיות בערפל וחוסר בהירות תמידית שלא תעלם עד ש*אני אקום ואשנה* את זה. הערפל הזה מכביד לי על החיים, לוקח ממני את השמחה ומדכא את האישיות הייחודית והמדהימה שלי. הספקות הארורים גורמים לי לתקוע את עצמי בבוץ שאני יוצר, לא להתקדם בחיים ובאישיות שלי, ופשוט להקטין אותי כבן אדם. עכשיו אני יודע שאני מתעב את הספקות האלו ומקדיש את הכוח והזמן שלי לרסק אותם, תוך כדי שאני מוציא מהם את הדברים הטובים ומשתמש בהם. שורש הספקות האלה הוא טוב, הוא אותה המחשבה הבריאה שגורמת לי לפעול מהראש, בהיגיון ובתבונה ועוזרת לי להבין במה אני *כן* מאמין ואחרי מה אני *כן* בוחר ללכת בחיים שלי.
יש לי בסיס טוב וחזק וזה ברור לי. מעכשיו אני הולך אחרי הבסיס הזה וזורק את הספקות המיותרים לכל הרוחות. אני *בוחר* לחשוב קצת פחות, ופחות לתת לעצמי להקשיב לדעות אחרות לפחות באופן זמני כדי להתקדם למקום חזק ובריא יותר. אני לא נותן לעצמי ליפול לעצבות, דיכאון, ומחשבות יתר.
זה האתגר שלי וכשאעבור אותו אני אהפוך לגירסה משופרת של עצמי. לאדם הכי חזק שאי פעם הייתי, לאדם עם יותר שמחת חיים ולאדם שבטוח יותר באמת שלו, בדרכו וביכולת שלו לטרוף את העולם. אני אהיה אדם יציב ובטוח יותר, אעשה הרבה יותר טוב לעצמי ולסובבים אותי וכבר אהיה מוכן לאתגר הבא שיגדיל אותי ויחשל אותי יותר.