אם הייתם יכולים לבחור הייתם מתגייסים או לא?

שואל השאלה:
ותפרטו למה

כן הייתי מתגייסת כי אני רוצה להתגייס למודיעין ואחרי זה לחתום על קבע

כן
כי זה גם חוויה בלי קשר לזה שזה תרןמה למדינה. יש המון חוויות גם ממש כפיות ומכירים הרבה אנשים חדשים נחמדים לפעמים

כעיקרון אני יכולה לעשות גם שירות לאומי אבל אני בוחרת ללכת לצבא , צבא מפתח את הבן אדם אומנם זה לא בדיוק חוויה וקשה שם אבל זה משהו שאני לא יזכה לעשות עוד וגם צריך להתמודד עם דברים שקצת קשים לנו גם

שואל השאלה:
רק אני לא הייתי מתגייס כאילו חחח

לא, הייתי מעדיפה להתחיל בחיי וישר ללכת לאוניברסיטה. אם היה מובטח לי תפקיד טוב שאני רוצה אז כן הייתי מתגייסת, אבל לא הייתי נכנסת למערכת הזו מבחירה.

כן נראה לי
פעם רציתי ממש

וואלה לא.

אני חיילת במערכת כבר שנה+, משתחררת עוד 7 חודשים וממש רע לי, מנטלית.
מבחינת הצבא עצמו, הוא סבבה ויש תפקיד ויש עבודה...
אבל מבחינת יחס בין מפקד לפקוד - בקנטים, אין לי מושג איך זה אצל אחרים... אצלי זה פשוט מזעזע ועם 0 אחוס אמפתיה.
מערכת מלאה בריכולים, משחקים, מריחות, שקרים...
לא שאין דברים טובים בצבא כן? זה כן מבגר אותך באיזשהו אופן ומקנה לך עצמאות
אבל לא כולם בנויים למערכת הזו, בין אם משרתים ביומיות או בבסיס סגור.
צבא זה צבא.

חושבת שיכולתי להביא את היכולות שלי לידי ביטוי במקומות עבודה אחרים מאשר כאן, פשוט מרגישה שאני מחממת כיסא, ליטרלי על תקן עציץ.

ברור שמתגייסת!!
אני מחכה לשירות הצבאי שלי כלכך הרבה שנים (ברמה שגיל 12 אני נכנסת קבוע לאתר מתגייסים ולצהל וקוראת כל כתבה אפשרית שקשורה לצהל) ואני רוצה לעשות את השירות הכי משמעותי שאני יכולה ולתרום למדינה כמה שאני יכולה.
בתור אחת שידעה מה זה לחוות מבצע בתור ילדה קטנה זה גורם לי יותר להעריך את העבודה המטורפת של החיילים ואני גאה בטירוף בצבא שלנו.
מעבר לזה אני בהכנה לצה"ל וכושר קרבי ומתכוננת לשירות הכי טוב שאני יכולה ומכוונת גם לקצונה.
אני מודעת לזה שהמערכת הצבאית בואו נגיד את זה בעדינות-יכולה להיות על הפנים (יש לי כמה וכמה ידידים שסובלים או סבלו בצבא) אבל לדעתי צהל זאת נקודה בחיים שאסור לוותר עליה ואם אפשר אז לעשות את זה בדרך הכי טובה שאפשר

אם המצב היה כמו שהוא עכשיו אבל יכולתי לבחור- הייתי מתגייסת. אם זה היה לכולם בחירה וזה היה צבא מקצועי אז לא

לא יכול להתגייס בכל מקרה

בעיה בריאותית