יש לי חברה שלא מפסיקה לדבר על העבר

בקטע שאנחנו הולכים למקום מסויים כל החבורה והיא פשוט נדפחת לשיחה שלהם עוצרת אותי וצועקת
"יוו זוכרת שהיינו.. " ככה מתחילה כל שורה שלה! אני חושבת שזה כדי לתפוס צומת לב ושהתעניינו כי היא לא הכי מתחברת לאנשים אבל בכנות זה לא מזיז לאף אחד כי הם לא עוברים ברחוב וצועקים מה שהם עשו בכל מקום כמוהה
בחייאת אמרתי לה שזה טיפה חופר כל הקטע שהיא נזכרת במשהו שעשינו וחייבת לדבר עליו שעה.
מה לעשות עם זה?
בהתחלה היה אחלה להיזכר אבל להיזכר כל פעם שאנחנו יוצאים על אותו הדבר מטיש כי זה הדבר היחידי שהיא מוכנה לדבר עליו
או על אחותה המוצלחת שאף אחד מאיתנו לא מכיר