שיט היום כריסטמס ואני בדיכאון כזה

אל תחגגי איתם. ואם את רוצה לדבר על הקטע הזה שאת עצובה בחגים אני כאן❤

תשארי בחדר או שתצאי רק לאכול ולשבת איתם ותחזרי לחדר

שואל השאלה:
למה.? זה רק יעציב אותם וזה יעציב אותי עוד יותר
ואנחנו רק שלושה במשפחה אני וההורים

אז אל תחגגי
אבל מה יש לך נגד לחגוג?

אז תהיי איתם.. איך אתם חוגגים? בארוחה לא?

שואל השאלה:
תראו כל שנה בחג מולד (כמו בשנה החדשה) אנחנו בערב כזה מכינים ארוחה , יושבים , שומעים איזשהו שירים שאני לא אוהבת וכע ההורים מדברים וזהו מקבלים מתנות

אני מרגישה כל שנה אכזבה וכאילו משהו ממש חסר לי ... ואני לא יודעת למה
ולא משנה מה אני לא מרגישה אפילו כוח לשנות משהו בחגיגה כי גם זה איכשהו יאכזב אותי
לחגוג עם חברים יאכזב את ההורים
קיצר אני שונאת חגים וגם ימי הולדת שלי ... הכל תמיד נורא אני שונאת

אכזבה באה מציפייה בדרך כלל, אז למה את מצפה שלא קורה בסוף?

שואל השאלה:
כנראה כל שנה אני מצפה שיהיה חג שמח .. לא יודעת אני מצפה לחגוג בכיף כמו בסרטים כמו בסדרות.. לחגוג עם חברים .. הרבה חברים ולהנות.. אבל הרבה לא יכולים וזה לא יוצא כמו שאני מצפה

נראלי אני כל פעם ,אפילו כשאני מנסה לא לחשוב על זה, מצפה שיקרה משהו מיוחד ,ובסוף הכל תמיד אותו דבר
זה מעציב אותי ואני לא יכולה לעשות כלום או לשנות כי אז אני נופלת לדיכי ...ולא יוצאת לכמה שעות

אז את צריכה להזכיר לעצמך שהחיים הם לא סרט, סרטים וסדרות זה לא החיים האמיתיים
תנמיכי את הציפיות שלך ותהני מהרגע במקום לחשוב מה יכול להיות אחרת
אני כל שנה חוגגת בבית עם עץ וקישוטים והשנה אני חולה ולבד ואין לי עץ או קישוטים, רק שוכבת במיטה עם מלא טישו ותרופות חחח אז תחגגי ותשמחי בשביל שתינו :)