המשפחה שלי מחליטה לי מה לאכול

נמאס לי כבר, יש לי בעיות בשכל, כל פעם שאין לי מצב רוח למשהו, או שאני עצובה או כועסת אני טוחנת אוכל ואוכלת ממש מהר ואני יודעת שזה דפוק אבל באותו הרגע פשוט לא אכפת לי מכלום, לא אכפת לי לעלות במשקל, ולא אכפת לי מה יגידו אני יודעת שאני מטומטמת אוקיי? אני מודעת לזה. אבל יש פעמים שאני הולכת במסדרון ואוכלת משהו (לא בהכרח לא בריא) ואח שלי בא ואומר לי תפסיקי לאכול כל היום ואז אמא שלי מצדיקה אותו וזה ממש פוגע בי, כי מצד אחד אני מבינה שהם לטובתי אבל הם לא מודעים לשום דבר שקורה לי בחיים ואוכל זה הדבר היחיד שמשאיר אותי על הקו ולא גורם לי לעשות דברים שאני לא צריכה לעשות, בגללם אני יושבת בחדר ולא אוכלת ימים שלמים, הם לא מודעים לזה וזה מה שמעצבן אותי - הבנתי שאני צריכה לאכול נורמאלי אבל שלא יפנו אליי ככה, הם איי פעם תהו מה עובר עליי? מה המצב שלי כרגע? איך אני מרגישה? לא. אז זה לא המקום שלהם לבוא ולהגיד לי להפסיק לאכול אם לאף אחד לא אכפת ממני.