אם ההורים שלכם גרושים, באיזה דרך לקחתם את זה?

לא ממש השפיע

בהתחלה זה קשה אבל התרגלתי עם הזמן

ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 6, העמדתי פנים שהכל בסדר ושזה לא מזיז לי אבל כל משאלת יום הולדת כל סביון לבן כל ריס שנפל תמיד אמרתי הלוואי שההורים שלי יחזרו להיות ביחד, והייתי משתינה במכנס זה השפיע עליי מאוד רגשית ואפילו לא הבנתי את זה. היום זה לא מזיז לי. אבל מאוד חשוב לי בעתיד לא להתגרש בחיים

הגירושים שלהם היו סבירים אבל מה שבא אחרי היה מזעזע, היה לאמא שלי חבר פסיכופת שגר איתנו כל שנה שעברה, חברה של אבא שלי ניצלה אותו ממש והוא לא מתנהג כמו אבא הוא עושה כל מה שהיא אומרת לו

שואל השאלה:
לא שלי התגרשו כשהייתי בת 6 אז לא מזיז לי
פשוט רציתי לדעת איך אנשים הגיבו לזה

בהתחלה זה היה קשה אבל בסופו של דבר זה לטובה, זה עדיף מאשר שהם היו ממשיכים לריב כל הזמן

הם התגרשו שהייתי בת 9 בסוף כיתה ג הם סוג של הרסו לי את החיים כי בגללם אני שמנה כי ככה
ועברתי מלא "טראומות" בילדות בגלל שה אבל זה ביגר אותי ברמות למדתי להיות ילדה עצמאית אני רק בת 14 עם בגרות של מישהי בת 30'

בהתחלה היה לי קשה
אבל בגיל שמונה גיליתי שלאבא שלי יש חברה והוא בגד באמא שלי
ועד עכשיו זה פאקינג בבטן שלי.

הם התגרשו כשהייתי בת שנה אז מי זוכר
אבל בעיניי הם אף פעם לא התאימו,
עדיין לא מבינה איך אני כאן

ההורים שלי התגרשו בגיל 9, לקחתי את זה מאוד קשה, אבל אחרי שנה זה כבר לא הזיז לי, אני שמחה שהם התגרשו, למרות שאני לא יכולה להפסיק לדמיין כמה החיים היו יכולים להיות קלים יותר אם היו ממשיכים לחיות ביחד, כי שני בתים זה דבר חרא.