תמיד איכשהו לפני השינה אני בונה לעצמי סיפורים שלמים בראש, בקטע נחמד ולא בקטע של טרדה וזה עוזר לי להירדם. אבל בחיים עצמם אני כל כך מוטרדת, הראש עובד 24/7 עד כדי כך שהגעתי למצב שאין לי כוח לחשוב יותר על הסיפורים האלה שהייתי חושבת עליהם. ולא רק זה, אני גם לא מפסיקה לחשוב על זה שהתעייפתי מלחשוב ומהמחשבות עצמן. ולמרות שאני עייפה רצח הראש לא נותן להירדם הגוף עייף, אני מרגישה עייפה ואין המוח שלי לא מפסיק לעבוד.