6 תשובות
גם לי יש את זה.
את לא מגזימה בכלל,אם הן לא יכולות לקבל את זה אל תהיי חברה שלהן.
זה לא מתחשב בכלל.
את לא מגזימה בכלל,אם הן לא יכולות לקבל את זה אל תהיי חברה שלהן.
זה לא מתחשב בכלל.
לא הגזמת זה בסדר לגמרי , את לא חייבת להפגש עם אנשים שאת לא רוצה :)
שיפגשו עם הבנים מתי שבא להן ואז פשוט לא תגיעי אם את לא רוצה
שיפגשו עם הבנים מתי שבא להן ואז פשוט לא תגיעי אם את לא רוצה
איזה לא תומכות ומבינות בואי אליי נעשה ארוחת ערב
אני חושבת שהן פשוט לא מבינות אותך והן גם לא יבינו אל תנסי להסביר להן סתם חבל
את ממש לא הגזמת זה לגיטימי לגמרי
להפך הן היו אמורות לבוא לקראתך.. להבין את הבעיות שלך.. הרבה מתמודדים עם בעיות של דימוי עצמי וזה לגמרי מובן אם את מרגישה בנוח ליד חברים קרובים ולא ליד אחרים.. לדעתי הן יצאו לא בסדר
להפך הן היו אמורות לבוא לקראתך.. להבין את הבעיות שלך.. הרבה מתמודדים עם בעיות של דימוי עצמי וזה לגמרי מובן אם את מרגישה בנוח ליד חברים קרובים ולא ליד אחרים.. לדעתי הן יצאו לא בסדר
אני לא איש מקצוע בשום אופן אז העצה שלי לא אמורה להתקרב לאזור הזה בשום אופן
אני יודעת שהרבה פעמים קשה לראות כשנמצאים במצוקה ויש נטייה להתקע בעצמי (וככה צריך להיות שכן זאת הצורה להתגבר), אבל להשאיר אנשים בחוץ זה מהלך לא נחמד ביותר.
פתרון יהיה משהו כמו לא לאכול עם כולם (אלא לאכול לפני, או בחדר נפרד...) או לדבר לפני.
אני יודעת שזה יוציא אותך משדה הנוחות שלך. אין ברירה, לא תמיד יהיה ניתן לקבל כל מה שרוצים.
רק צריך לדאוג שגם היציאה הקלה הזאת תהיה מבוקרת ולא חדה מידי כך שתוכלי להמשיך הלאה בבטחה ובלי חוויות טראומטיות נוספות
אני יודעת שהרבה פעמים קשה לראות כשנמצאים במצוקה ויש נטייה להתקע בעצמי (וככה צריך להיות שכן זאת הצורה להתגבר), אבל להשאיר אנשים בחוץ זה מהלך לא נחמד ביותר.
פתרון יהיה משהו כמו לא לאכול עם כולם (אלא לאכול לפני, או בחדר נפרד...) או לדבר לפני.
אני יודעת שזה יוציא אותך משדה הנוחות שלך. אין ברירה, לא תמיד יהיה ניתן לקבל כל מה שרוצים.
רק צריך לדאוג שגם היציאה הקלה הזאת תהיה מבוקרת ולא חדה מידי כך שתוכלי להמשיך הלאה בבטחה ובלי חוויות טראומטיות נוספות
באותו הנושא: