גם אתם לפעמים חושבים ככה?

יש בזה משהו

חחח פעם חשבתי שאני כאילו אמיתית ואחרים לא עכשיו כבר לא חושבת ככה

לא.
אני חושבת שכולנו אותו דבר.
וזה יותר מפחיד אותי מלהיות שונה, שאני דומה לכולם.
שאני בעצם מה שאני שונאת באחרים, שאני הגמל שלא רואה את הגבשת של עצמו.
זה יותר מפחיד אותי מלהיות שונה.

אני מאוד מקווה שזה לא אמיתי
לי ולחברה שלי יש קונספירציה שהחיים זה בערך כמו סימס (המשחק) מישהו שולט בנו וכל פעם שאני נגיד הולכת לחברה שלי אח שלי ואמא שלי ואחותי קופאים (לא מקרח ) כאילו אם אנחנו לא בסביבה הם לא באמת זזים אין להם סיבה כי אנחנו ה - דמות
ואז חברה שלי מתחילה לזוז
כאילו ככה ואם אמרתי לאמא שלי שתכין לי חביתה שאני חוזרת החביתה פשוט מתייצרת
לרוב אנחנו אומרות את זה בצחוק...
אני מאוד מקווה שזה לא באמת ככה

כן , שכל העולם הזה מומצא ואין כלום ולא שווה לחיות הגביל רובוטים וזה סתם משחק מטומטם של החיים

כן, תכלס זה נכון כלרוב האנשים אין סובייקטיות מפותחת - כלומר אין להם חשיבה אוטונומית ורצון עצמאי, כך התלותם בעולם החיצוני הופכת אותם לאובייקטים, כלומר למכונות חיות.

אני מזה מזדהה. וואו זה מה זה נכון

לא רובוטים, אובייקטים, וכן כבר הפסקתי תאמת, אבל בגיל 10 11 חשבתי על זה המון.

אנונימית, זה ממש לא התאוריה שלך ושל חבר שלך, אני מאמין בזה גפ, סימולציה הרבה הרבה יותר מורכבת מסטיפס, אנחנו כנראה גדול מאוד חיים בסימולוציה, שיש לנו רצון עצמאי מדומה והכל, תכף גם אנחנו נוכל לעשות את זה, ומה שיותר מפחיד זה שאנחנו כנראה חיים בתוך סימולציה שבתוך סימולציה שבתוך עוד סימולציה

סימס* לא סטיפס

כאילו מה שאת אמרת נוגד את כל חוקי הפיזיקה ואת כל היקום אבל מה שאני אמרתי כנראה מאוד נכון , הסבירות שאנחנו לא חיים בסימולוציה היא בערך 0.00000000005

כן חושבת על זה לפעמים, בעיקר לאחרונה ומרגישה כמו פסיכית. זאת אני.

אמאלה כן חשבתי שרק אני

שואל השאלה:
לפחות אני לא היחיד

אף אחד לא אמיתי כלנו מזייפים משהו בעצמנו לפעמים.

רק שאני ראיתי את האנימה גוראן לגן

את האמת שלא.. אני מאמין שכולם בכלל שולחנות
אם לא אז איזו עוד סיבה אפשרית יכולה להיות לזה שיש להם רגליים?