פריקה, יאוש, עזרה (משפחה ואחיות)

תודה שנכנסתם לשאלה שלי!! מעריכה! ומודה מראש!
אני אתחיל...
יש לי 3 אחיות בבית חוץ ממני, אני אוהבת אותן בכל ליבי, אבל. עם אחת מהן מאוד מאוד קשה לי ואני אסביר ואפרט.
קודם כל זו לא רק אני מרגישה ככה, לכל בני הבית לא פשוט איתה אבל לי זה הכי מפריע וקשה. אני אוהבת אותה ללא ספק, והיו לנו תקופות, של אהבה גדולה וחיבור ושל ריבים וצעקות. ויש בה דברים טובים כמובן אבלל היא בת 12 לא עוד הרבה זמן 13 והיא לא מתנהגת בשום צורה תואמת לגיל הזה. אני וגם בני הבית האחרים קוראים לה תינוקת, כי מה לעשות היא מתנהגת בצורה תינוקית. הילדה הזאת פשוט לא מתבגרת, זה לא קורה אצלה. ואני אתן דוגמאות.
קודם כל אין לה מודעות עצמית, אי אפשר לתת לה ביקורת כי היא לא תקבל אותה, היא לא נגישה לדיבור ולשיח, אי אפשר לדבר איתה נקודה. ובגלל זה אי אפשר לעזור ולטפל בה.
היא ילדה וכחנית מאוד, אני אגיד לה משהו וביקורת בונה והיא תתווכח ותגיד שלא נכון וכו וכו.
היא תוקפנית, אני מדברת אליה בנחת והיא תוקפת אותי ומדברת בצעקות, בעצבנות ובכעס. בצורה לא יפה ולא נעימה.
מעירים לה וכמובן שהיא לא מקבלת.
ודיי נמאס לי, שתתבגר!!!!!!!!!! זה לא קשה!! גם אני הייתי ילדה לא קלה אבל השוני הגדול בנינו שאני ילדה שפתוחה לשיח ודיבור ואפשר לטפל ולעזור לה והיא פשוט לא!!!!!!!!!):
אמא שלי יודעת שלא קל לנו איתה כי גם לה בעצמה לא קל והיא לא יודעת מה לעשות עם זה.
ניסיתי לחשוב כמה פעמים אולי לפנות ישירות לאחותי ולדבר איתה אבל וואלה נעצרתי ואמרתי לעצמי שאין לך למה לעשות את זה כי את תדברי לקיר פלטה שלא מבין כלום.
אני מתכננת מחר לגשת לאמא שלי ולספר לה כמה קשה לי....
אבל עד אז.. מה אני יכולה לעשות?
אני אוהבת אותה, והיא יקרה לי, אבל קשה לי לחיות איתה בחלק מהזמן, בגלל החוסר בשלות שלה ובחוסר בגרות.
ועוד משהו שקשה לי שאני כנראה בגלל כל זה לא מרגישה כלפיה אהבה כמו שיש לי לאחיותי האחרות, אחותי הקטנה היא החיים שלי ואחותי הגדולה גם כן, יש חיבור חזק ואהבה גדולה וכלפיה אני לא מרגישה אהבה כזאת, אני אוהבת אותה והכל אבל לא ככה וזה עצוב לי.
בקיצור, קשה לי ונמאס לי אני רוצה שהילדה הזאת תתבגר ותתחיל להיות ילדה אחרת ילדה שכייף להיות בסביבתה...
אח הגעתם עד לכאן, תודה עצומה!! תודה על הסבלנות לשמוע את כל האורך והפריקה שלי, לא מובן מאליו. תודה לכולכם!!! ❤