אני פשוט בן אדם נורא (עזרה בבקשה)

שואל השאלה:
זה רק נראה הרבה לקרוא אבל זה לא כל כך הרבה בבקשה תעזרו

למה את מאשימה את עצמך ?

למה את שונאת את עצמך ?

וואי נשמע ממש מבאס , קודם כל זה שאת מודעת לבעיה זה כבר טוב ואת לא בן אדם רע , אני מבינה שאת מצטערת על כל מה שאת עושה וזה באמת ממש נחמד , לכולם יש רגעים כאלה שאין כוח לכלום ובמיוחד בתקופה הזאתי שכלום לא ידוע ומנתקים קשר עם מלא אנשים מבלי לשים לב . זה קרה לי לפני שנה בערך שהייתי עצבנית בלי סיבה ודיברתי מגעיל לכל אחד. אפילו להורים שלי ולחברות הכי קרובות .
תבקשי מאמא שלך סליחה זה דבר ראשון , תגידי לה שלא התכוונת . ותחשבי מה גורם לך לעשות את כל המעשים האלה ? את מבואסת ממשהו ? יש לך מועקה? זה בדרך כלל משפיע על המצב רוח , ולגבי החברים , תשתדלי כמה שיותר להיות איתם בקשר , גם אם אין לך מצב רוח , תנסי כמה שאפשר בשביל שהקשר לא יתנתק וזה יהיה מבאס .. ואם את צריכה משהו את יותר ממוזמנת לשלוח הודעה

אחותי העצה הכי טובה שאני יכולה להגיד לך זה תסתכלי שניה במראה ותשאלי את עצמך מי את? מה התכלית שלך? ולמה את עושה את מה שאת עושה? עצם זה שבאת לפרוק את לא חרא פשוט תנסי לתקן את מה שעשית שום דבר לא נגמר. תבקשי סליחה בכל מי שפגעת בו ותתכווני לזה באמת. תתחילי לדבר יפה ולהקשיב לצד השני בסוף את תראי שאת יכולה להיות חברה מהממת בהצלחה:)

אני לא חושבת שאת בן אדם רע זה נשמע כמו גיל התבגרות,גם אני הייתי מתנהגת בדיוק כמוך ויותר אלימה תנסי לשלוט על העצבים שלך.קחי נשימה עמוקה,תשתי מים,ולפני שאת עושה משהו תחשבי פעמיים איך להגיב ומה יקרה אחרכך

זה לא נשמע שאת הן אדם רע להפך זה נשמע שאת שמה לב לטעויות שלך ושאכפת לך מהם זה כבר אומר שאת בן אדם טוב
לכל אחד יש פה ושם טעויות וזה הגיוני כי אנחנו בני אדם
אם פגעת במישהו או עשית משהו רע תבקשי סליחה ותלמדי לפעם הבאה לא לעשות את זה

אני מבינה אותך,אני גם מרגישה ככה על עצמי אני חושבת שאת צריכה זמן לבד קצת להבין מה קורה עם עצמך אני מציע לך ללכת לכמה ימים לסבתא שלך או לאיזה קרוב משפחה שתישארי שם לכמה ימים (שתשני שם וכל זה)ושיהיה לך קצת ספייס מהמשפחה שלך וכל החברים,אני גם מציע לך לדבר על זה עם ההורים שלך(אפילו רק עם אמא שלך) ותסבירי לה את כל מה שרשמת ואני חושבת שהיא תבין אותך ותנסה לעזור לך :)

את לא אדם רע, זה לא היה בכוונה והתחרטת על זה והבנת שטעית.
את רוצה לכתוב לי בפרטי?

שואל השאלה:
^חץ מקשת_פורשת
אני מאשימה את עצמי כי אני אשמה , אין מישהו אחר להאשים , אני אחראית למעשים שלי , אנשים רק מנסים לעזור לי ולנסות לדבר איתי ואני אשמה כי אני לא נותנת להם לעזור ואני לא יודעת מה לעשות אם עצמי ואיך להפסיק את ההתנהגות האנוכית שלי

את לא נוראית

למה את לא נותנת להם לעזור ?

(רוצה נעשה תישאול ?)

אני מציעה לך לשמוע שירים מרגיעים.
תצאי מהלחץ.
אפילו תשמעי שיעור של הרב יגאל כהן(זה יעזור לך הרבה)
הוא מדבר הרבה אמונה וביטחון בהשם)
זה יחזק אותך ויכניס לך אור לחיים.
אם את רוצה באמת לצאתמהמצב שלך לפחות תנסי את מה שאני אומר.
אל לא תתחרטי על זה ואין לך מה להפסיד.

אין בן אדם רע. יש בן אדם שרע לו. אם רע לך עם עצמך, את צריכה לעבוד על הבעיות שלך. לשים לב כשאת מתנהגת בצורה פוגענית כלפי אחרים ולרסן את היצרים שלך. המקום שאת באה ממנו הוא תבוסתני, ואת יוצרת ככה תבניות חשיבה שגורמות לך להאמין שהבעיה שלך היא משהו שאי אפשר לתקן, מחוץ לשליטתך, ולכן גם מחוץ לאחריותך. תפני לפסיכולוג, תתחילי לעשות משהו לכיוון הפתרון.

אני גם כזאת ואני יכולה לומר לך שאת באמת רעה אפילו שאת לא מתכוונת לזה אז בואי נשתנה ביחד חח:)

זה שאת מודעת לטעויות שלך זה מעולה כי ככה תוכלי להבין וללמוד ולתקן את הטעויות. מטעויות לומדים ואפשר לכפר עליהם ולעבוד עליהם כדי שלא יחזרו לטעות זה אנושי וזה שאכפת לך מאיך שהתנהגת זה מראה שיש לך כוונה טובה לתקן את הטעויות וזה מה שחשוב בהצלחה :)

אין בן אדם רע יש בן אגם שעושים לו רע

את פשוט נתקלת בסיטואציות והיית מתוסכלת ולא ידעת איך להגיב...
אז קרה שלא שמים לב וקוראת טעות...
הבעיה מתחילה כאשר הסביבה מתחילה להאשים אותנו.
זה גורם לנו להאשים את עצמינו
זה גורם לנו להרגיש לא טוב עם עצמינו.

מה הבעיה בלסות לחמול על עצמך,
היי את בסך הכל בנאדם הכל בסדר,
את צועקת על אחותך מתסכול שאת לא מסתדרת איתה
ואז נשפך כוס מים בטעות... מה שקרה כאן שוב נלחצת וצעקת זה בסדר לא רצית שהספרים יתרטבו...
ונראלי שלא שמת לב לאמא שלך וטרקת בגלל שהיית מתוסכלת מההתנהגות של עצמך ואז יצא מצב ששוב קרתה טעות וטרקת את הדלת.

בסדר את חוזרת בך
את מתחרטת
את רוצה להשתנות.

אני רואה פה זיק לשינוי.


יודעת מה, אולי פשוט פחות לכעוס.
כן אני יודעת שזה קשה.
אבל שניה אחת, תעצרי את עצמך,
רגע, יש פה עוד אנשים
ואת בסדר,

הלקח שאפשר להפיק מיזה קודם כל הוא ההבנה שאת בנאדם ודברים קורים, לא לאבד כיוון, אז הסיטואציה יצאה מפרופורציות, נכון, לא ציפית.


אבל מה הלאה ? האשמה ?
לא.
זה סתם יוביל לשנאה עצמית.
תחבקי את עצמך כי מגיע לך ההבנה וההכרה שאת מיוחדת.


די לשנאה, די לריבים.
תכניסי אהבה, סיפוק ושמחה אל תוכך.



פעם הבאה, נסי להתפייס איתן, אני בטוחה שהם אוהבות אותך.
המילים האלה יצאו בשעת כעס.


את יודעת כמה דברים אמרו לי ?
אני לא אפתח
אבל אם הייתי מאמינה לזה הייתי שוקעת בשנאה עצמית כי אני נמוכה וקטנה ושעירה ויש לי אף לא קטן ואני לא מושלמת.

אבל כשאני מסתכלת במראה אני אומרת אני בריאה של הקב"ה ואם אני כך אז ככה אני מושלמת.
❤❤❤❤

אדם חכם אמר לי פעם - עצם זה שאת "מבינה" שאת חרא בנאדם ומנסה להשתפר ולהצליח כבר אוטומטית אומר שאת ממש לא חרא בנאדם

דברים כאלה קורים, וצריך לקבל אותם
מבינה את הלחץ, אבל אולי תנסי בפעם הבאה שמשהו כזה קורה, לנסות להפנים רגע שכעס ולחץ לא הולכים לעזור למצב, להתאפס על עצמך רגע, לקחת כמה דקות לנשום אוויר או לשתות או כל דבר שיעזור לך להרגע קצת, ואז לנתח את המצב

תמיד חשוב לשמור על פרופורציות - אלה רק מים, הם מתייבשים, ובמקרה הכי גרוע - היית משלמת עליהם סכום סמלי אם לא היו מקבלים אותם (ואני בספק שזה היה קורה.. תלמידים מחזירים ספרים במצב נוראי לבית ספר, אני באמת חושבת שקצת מים זה לא כזה ביג דיל)

אבל הקטע הוא לעשות ככה לגבי כל סיטואציה - לקחת לעצמך כמה דקות להרגע ואז להתחיל להבין את חומרת המצב ומה אפשר לעשות בשביל לשפר/לפתור אותו :)

ושוב, את לא חרא בנאדם, עצם העובדה שאת מנסה לא להיות כזאת כבר מראה עלייך משהו

זה באמת חלק מגיל ההתבגרות וגפ כנראה זה בא ממקום אחר, אולי הקטע עפ החברים. גם כשאני כועסת ועצבנית ממשהו אחד זה יוצא על אנשים שאנחנו אוהבים. אני אישית מדברת על זה עם הפסיכולוגית שלי כדי למצוא מאיפה הכעס מגיע, את יכולה לנסות לעשות מדיטציה או דמיון מודרך או לשמוע מוזיקה ולחשוב על כל מני דברים שקרו לך לאחרונה ולנסות למצוא את זה ולראות איך את יכולה להרגיע את המקום הזה:)

היי תקשיבי כולנו ככה אנחנו בסך הכל רוצים שיהיה לנו טוב עם עצמנו ואם אנשים אחרים וזה קשה להסתדר לפעמים קשה מאודד ויש תקופות שמרגישים שהעולם הזה פשוט מגעיל אבל לי באופן אישי עוזר להזכיר לעצמי שאני בן אדם ואף אחד לא יכול לשנות את זה שאנחנו טועים לפעמים פשוט תעשי לעצמך מכתב כן כמה שזה נשמע מטומטם תרשמי מה כיף לי עם אחותי וכמה שאנחנו טובות בדברים מסוימים אני יכולה להגיד לך מניסיון שלא דיברתי עם אחותי איזה שנה וחצי והחלטתי שזהו אני עושה לזה סוף ולא אכפת לי מה אחשלי יגיד כי הוא גם מסוכסך איתה ובאתי אמרתי לה תקשיבי אני רוצה שנשלים שלא נריב יותר בואי תגיד לי מה מפריע לך אצלי ומה מפריע לי אצלך ופשוט נדע להתמודד עם זה ולא נכאיב אחת לשניה
ובאמת שזה הסתדר ברוך השם ועם אמא שלי זה גם קשה קשה מאוד לפעמים וגם על זה אני עובדת ואעבוד כל החיים כנראה אז מאחלת לך המון בהצלחה נשמה ותדעי שאת לא לבד ושאת ילדה מהממת ומדהימה כמו שאת ועצם זה שזה מפריע לך זה מראה שאת אלופה אחת ענקית

הי יקרה ❤
המצב שלך מובן לגמרי, ומשנים כמה חשוב לך להשתנות. יש משפט: "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". כלומר, תנסי להתנהג בנחמדות והתחשבות בכוח. גם אם זה לא בא לך בטבעיות, לאט לאט את תרגישי שאת משתנה וזה האופי שלך. בנוסף, שימי לב לכל הדברים הקטנים הטובים שאת עושה- חיוך בבוקר, אמירת בוקר טוב, ויתור וכו'.. את עושה המון דברים טובים שאת לא שמה לב אליהם.. לכן את חושבת שאת עושה רק רע. ברגע שתתחילי לשים לב לכל דבר טוב שאת עושה, את תגלי כמה טוב יש בך
בהצלחה יקרה ❤

את חייבת להתנצל בפני אחותך ובפני אמא שלך ולנסות לסדר את העניינים ו לגבי חברים שלך נסי לשפר את תכונות האופי כי אי אפשר לשנות

את לא בן אדם רע, אני בטוחה, נעצתי כדי שיותר אנשים יגיעו;)

תודה על הפרח :) ואם באלך לפרוק וכ מוזמנת לפרטי בשמחה

אולי תנסי לדבר אם איש מקצוע ואל תחמרי אם עצמך את לא בת אדם רע זה קורה לפעמים תנסי להיות רגועה ותחיל הכול מתחלה

מבינה אותך גל כך

תאהבי את עצמך ,ותוכלי לתת אהבה לאחרים
בן אדם ששונא את עצמו ישנא גם את האחר ...
בכיף אם בא לך מוזמנת לדבר איתי

אתר סטיפס היקר, ושואלת השאלה היקרה.
אתר סטיפס - אני קראתי ברפרוף כל תגובה כמעט, ורובן היו: "את עצבנית וזה נורמלי", "את לא נוראית/רעה", "לא הרגת מישהו - אז הכל בסדר"....
זה שאתם מנסים להיות נחמדים זה לא מצליח לכם. כל הכבוד לכם שאתם מנסים להראות לה שיכול להיות שהיא אדם טוב, אבל אתם לא יכולים להצדיק את ההתנהגות שלה. ויודעים מה? אתם רק הורסים לה. צריך שמישהו יבוא ויאמר לה את האמת. ואני המישהי הזו.

שואלת השאלה - בואי אני אתן לך טיפ שיעזור לך באמת, שישנה את ההתנהגות שלך, ושלא תרגישי נורא עם עצמך.
ההתנהגות שלך היא נטו התנהגות שמצד המשפחה שלך היא באמת רעה. ואני אומרת לך את האמת. וזה אולי נשמע רע לב מצידי ועכשיו אנשים רוצים לחנוק אותי. אבל כדי להיות מודעת לעצמך ומודעת לרגשות הסביבה שלך את צריכה להודות שזו צורת ההתנהגות שלך. ואת צריכה, יותר נכון, מוטב, שתשני אותה.
3>
את חייבת להסתכל על סיטואציות בנקודות מבט אחרות. כשאחותך שופכת מים *בטעות* על הספרי לימוד שלך, את לא מתעצבנת. היא בן אדם והיא עושה טעויות בדיוק כמוך. וכשבן אדם בא לעזור לך את לא טורקת לו את הדלת. את צריכה להבין שהוא בא אלייך ממקום אמפתי ומכיל. ובמיוחד כשזו אמא שלך.
ובואי ניקח סיטואציה רנדומלית: אם ילד רץ ברחוב ליד מישהי עם זר פרחים, מתנגש בה בטעות והפרחים נופלים ומתלכלכים, אם תסתכלי מנקודת המבט של הילד, הוא *מתנצל,* ולא סולחים. תחשבי כמה קטן הוא יוצא. האישה צועקת עליו ואז בעלה צועק עליו, ואז אנשים מתערבים ומצדיקים את האישה... כן, זה מכעיס שהלך הכסף, אבל מה הלאה? לכעוס, לצעוק, לבכות... מה עם מעשים? אז לא צריך לכעוס. פרחים לא עולים הרבה כסף. הילד מתנצל, אומרים שהכל בסדר וקונים פרחים חדשים בכולה 20 שקלים.
אז תסתכלי על נקודת המבט של הילד ותביני, שלפעמים לאנשים אין כוונה להכאיב אלא לעזור. ואת יכולה לחשוב ככה גם על אחותך ועל אמא שלך.
אין לך כל כך מה לעשות בעניין הזה חוץ מלהתנצל ולדעת להבא להסתכל בצורה שונה על נקודות מבט.
וגם בנוגע לחדר עם אחותך, את פשוט צריכה להתסכל בצורה יותר וורודה, יותר חיובית, למצוא את היתרונות בנוגע ללהיות עם אחותך באותו חדר.
3>
בחודש האחרון של שנת הלימודים הקודמת, ביוני 2020, הייתי לבד... כעיקרון כל החברות שלי כמעט מזוייפות, אחת אחת, גם שתי החברות הכי טובות שלי לא העיפרון הכי מחודד בקלמר... וממש לא הרגשתי טוב בלהיות לבד. אז בתור אחת שהייתה לבד, אני באמת מצדיקה ואומרת לך, אל תהיי לבד...
כי כשתמצאי את הסביבת אחווה שמתאימה לך את תביני דבר אחד: שמצאת חברי אמת. אם את לא מצאת אותם עדיין אז את לא בסביבה המתאימה לך. פשוט תצאי משם.
3>
לסיכום: נקודת מבט. חברת אנשים. תחשבי על זה.

היי, זה שהתנהגת בצורה לא הולמת לא הופך אותך לחרא בן אדם.
אם את לא מרוצה מההתנהגות שלך, זה הזמן לשנות אותה.
כולנו בני אדם וכולנו עושים טעויות לפעמים.
החוכמה היא לקום, ולהמשיך הלאה.
את מה שקרה את לא יכולה לשנות, אבל את יכולה ללמוד ולשפר לפעם הבאה.

תקשיבי בובה קודם כל זה טיבעי לכל אחד זה ככה גם לי יש התקפי זעם שאני צועקת על אחותי ומגעילה לאמא שלי אבל זה הגיל שכולם ככה וצריך להיתמודד מה שפשוט תעשי זה שתברשי סליחה וכל פעם שאת מיתעצבנת פשוט תינשמי עמוק