עברתי היום חוייה מאוד קשה..

שמחה*

אוליי כרגע תתני לה קצת זמן,בבוקר פשוט תבואי ותחבקי אותה ואל תלחצי עלייה לספר לך,פשוט תיהי עדינה איתה

תתמכי בה ותחבקי אותה תיהי שם בשבילה לא משנה מה חקרה

אנונימית יקרה,
כל כך עצוב מה שאת כותבת. את כנראה עדה לסיטואציה של פרידה בין הורייך והכאב שלך כפול. נראה שאת גם כואבת את כאבה של אימך וגם את הכאב הפרטי שלך. מצד אחד נראה שאת מרגישה המון חמלה כלפי אימא שלך ומזדהה עם הכאב שהיא עוברת, ומצד שני יש אותך...הצד האישי שלך שכנראה לא מבין למה זה קורה....אולי את לגמרי מופתעת וזה מטלטל אותך ומעציב. נראה שמצד אחד את רוצה לעזור לאימא שלך ולהקל עליה אבל מצד שני את חוששת מהתגובה שלה.
יקרה, אינני יודעת בת כמה את ובכל מקרה, בסיטואציות כאלה שקורות לא מעט בחיים בין ההורים, עדיף להימנע מלקחת כל אחריות על מה שקורה כי כמה שזה קשה, זה הסיפור של ההורים, בינם לבין עצמם. איננו יכולים לפתור להם את הבעיה.
אני מאוד ממליצה לך לא להתמודד לבד עם מה שעובר עליך, את יכולה להיעזר באנשי מקצוע, או אולי במישהו בוגר וקרוב אליך שאת סומכת עליו ויכולה לשתף אותו או אותה.
ובנוסף, אני מזמינה אותך לצ'ט אנונימי ואישי עם אחד /אחת ממתנדבי עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). תוכלי לעלות לצ'ט מידי יום ולשתף מעט יותר במה שעובר עליך, בקשיים שאת נתקלת, ברגשות שעולים וצפים. אנחנו כאן בשבילך עם אוזן קשבת, כתף תומכת ויד מחבקת.
יקרה, אל תהססי לעלות לצ'ט. זה יכול לעזור לך, להקל ולסייע לך להתמודד.
כניסה דרך הלינק שלמטה.

שולחת לך חיבוק וחיזוק
שלך, מתנדבת סה"ר

לתמוך בה רגשית ומנטלית, היא תיהיה גאה ומלאת גאווה.

תעזרי לה.
גם אם זו עזרה פיזית בבית או סתם עזרה כללית, וגם אם זו עזרה נפשית, תדברי איתה ותגידי לה שאת הבת שלה ושהיא יכולה לדבר / להתייעץ איתך.