למה כולם פה שופטים אותי כי אני בת 13? זה מעיד על זה שאני לא מבינה שום דבר מהחיים שלי?

אני גדולה ממך בשנה אבל זה בסופו של דבר נכון, בואי נודה באמת אנחנו לא יודעותכלום מהחיים שלנו, ואני לא רוצה להעליב או משהו אבל אם את חושבת ככה אז זה אומר שאת לא מבינה כלום מהחיים שלך..... אנחנו בדיוק בתחלית גיל ההתבגרות עוד לא עברנו באמת משהו

שואל השאלה:
ברור אני מעולם לא אמרתי שעברתי הרבה בחיים שלי וגם אמרתי, אני לא אייעץ או אענה על שאלות שלא קשורות אליי כמו על מערכות יחסים או על בעיות של כאלה בכיתות י או משהו כי באמת אני לא מבינה בזה כלום, אבל מאיפה ועל סמך מה כולם מסיקים שאני לא יודעת שום דבר על נושאים אחרים? מאיפה יודעים מה עברתי או לא?

מאוד מסכימה ומזדהה איתך, ילדים בני 12 ו13 נראים בעיני אנשים (בעיקר בני נוער) כטיפשים חסרי מודעות, ואז כשהם מדברים עם ילד בן 12 או 13 שנראה חכם בעיניהם הם אומרים "וואו, אתה ממש יוצא דופן וחכם יחסית לגילך!", וזה פשוט עולה לי על העצבים, זה שהבן אדם הספציפי הזה לא היה כל כך בוגר כשהיה בגילנו, לא אומר שכולם ככה, ואז הם מופתעים שיש אפילו ילד אחד שהוא בוגר לגילו.
אני לא אומרת שכל הילדים בני ה-12 ו13 "בוגרים לגילם", אני אומרת שיש הרבה יותר ילדים כאלו משאתם חושבים. לא כל הילדים בגיל הזה משחקים בפוטנייט ורוקדים בטיקטוק, וגם אם כן זה לא אומר על הילד שום דבר, זה שיש אנשים שתופסים מעצמם חכמים גדולים *אך ורק בגלל הגיל שלהם* ורואים את *כל* הילדים בני ה-13 וה-12 הילדים טיפשים חסרי מודעות זה קצת מאוד מעליב, אתם יודעים. אני רואה תגובות של אנשים שהם קצת יותר מבוגרים באינסטגרם על תגובות של פוסטים של ילדים קצת יותר קטנים, ואני פשוט מזועזעת מרמת החוסר כבוד והזלזול, זה פשוט דוחה אותי, גם לילדים בני 12 יש רגשות, אנחנו גם בני אדם בדיוק כמוכם, אנשים אומרים שאין לנו מודעות רק בגלל שהם מקנאים. אפשר לראות דרך האנשים האלו עם התגובות הרעות כמה נמוך הביטחון העצמי שלהם, אז הם מחליטים לרדת על ילדים קטנים יותר בלי שום רחמים ובלי שום רגש אמפטי, רק כדי שיוכלו להרגיש טוב עם עצמם. ובתור אחת שמסתכלת על זה מהצד, זה פשוט מעורר רחמים.
תתפלאו, אבל גם אנחנו יכולים להבין מה אתם מרגישים. אנחנו יכולים להבין מה אתם מרגישים, את הרצונות, התקוות שלכם...
אל תקחו אותנו כמובנים מאליו, חלקנו עברו הרבה יותר ממש שאתם עברתם. גם אנחנו רוצים להרגיש שיש לנו קול.


את מוזמנת לפנות אלי בפרטי;)

שואל השאלה:
אני לא ממש מסכימה עם כל מה שכתבת, כי ברור שיש כאלה שעוברים בגיל 13 יותר ממה שבני 16 עברו אבל בדרכ זה לא ככ נכון כי אנחנו יותר קטנים ואין מה לעשות עם זה ויש הרבה נושאים שאנחנו באמת לא מבינים בהם כלום, אבל זה עדיין לא אומר שאפשר לזלזל במה שאנחנו אומרים רק כי אנחנו בני 13 במיוחד כשאם בן 17 היה כותב בדיוק אותו דבר זה היה שונה לגמרי.
נניח עניתי למישהי ששאלה משהו על דיכאון וממש זלזלו בזה רק כי אני בת 13. לא שדיברתי על דברים שבאמת אין לי מושג בהם וכן יש הרבה כאלה, פשוט זה מטומטם

זה נכון שיש ילדים אפילו יותר קטנים שעברו הרבה יותר ממה שני 16 17 עברו, אבל אין מה לעשות תמיד 13 ייחשב ככה

שואל השאלה:
אבל למה אני לא מבינה על מה זה מעיד בוודאות חוץ מזה שאני קיימת על כדור הארץ פחות זמן מבני 15+
איך מזה שאני בת 13 אפשר להבין בוודאות שאני מטומטמת

אני חושבת שהבנתי אותי לא נכון.
אני כתבתי ש*חלקנו* עברנו יותר ממה שהם עברו. כן, את צודקת, זה יותר הגיוני שהם יעברו יותר ממה שאנחנו עברנו מכיוון שהם יותר בוגרים וכך הסיכויים שיצברו יותר חוויות ממנו הם גדולים, אך זה לא שולל בשום צורה את האפשרות שילד בן 12 יחווה יותר משנערה בת 16 חוותה, אחרי הכל כולנו בני אדם שונים ומגוונים, לכן כתבתי "חלקנו" ולא *רובנו*.
בנוגע לדברים שאמרת לאחר מכן, אני מסכימה עם כל מילה.
ורוב בני האדם יכולים ללמוד על כל נושא כל עוד יתמידו בלמידה, (אלא אם כן, מדובר בדברים שחייבים לחוות כדי להבין, כגון כאב מסויים.) ולכן העובדה ששלו את האפשרות שאת מבינה משהו בדיכאון אך ורק בגלל גילך, היא באמת טיפשית, וגם כנראה רוב האנשים שענו לה על שאלתה לא חוו דיכאון בחייהם, מה שהופך את המקרה למטופש עוד יותר.
אני מניחה שכבר חווית בחייך ימים בהם הרגשת מאוד עצובה או "ימי גיל התבגרות קלאסיים" ולכן המלצת לה על דברים שאת עושה כדי לעודד את עצמך ולהרגיש פחות עצובה ולא על תרופות נגד דיכאון, ולכן איני רואה שום סיבה שבגללה ישללו את תשובתך.

שואל השאלה:
זה לא היה המצב, אני מכירה אנשים מאובחנים בדיכאון ואני כן מבינה בנושא ואני יודעת שדיכאון זה לא מצבי רוח חולפים וזה ממש מעצבן אותי שבגלל שאני לא בת 15 אז אין לי זכות להגיד מה שאני יודעת
חוץ מזה תודה על ההבנה ואני מסכימה עם צה שכתבת :)

הייתי ואני עדיין בדיוק במצב שלך

אנשים נזכרים בעצמם בגיל 13 ולרוב מתחלחלים

אני חושבת שבפעם הבאה שזה קורה לך תכתבי משהו בסגנון:

אני כתבתי את מה שאני יודעת, זכותכם לבחור אם לקחת את זה לצומת לבכם או להתעלם.

זהו, תנסי לא לקחת את מה שאומרים לצומת לבך, את יודעת מי את ומה את שווה, את אומרת דברים חכמים ואם הם לא רוצים להקשיב, שלא יקשיבו, אבל זאת כבר בעיה שלהם.
אני נשמעת לי ילדה חכמה ומקסימה,
אם הם מתנהגים בצורה כזאת ושוללים את הדברים שלך אך ורק בגלל הגיל שלך, הם אלו שמתנהגים כמו ילדים.