תשובה אחת
ממש לא.
עד נפוליאון המזרח התיכון היה המקום הכי גרוע לגור בו עבור יהודים (וגם עבור כל אחד שהוא לא מוסלמי מהזרם הנכון), משתי סיבות עיקריות.
1: התואר הפוליטי של היהודים והנוצרים (הד'ימי) גרם לכך שהם לא יוכלו לבנות בתים, את מבני הקודש שלהם, אולצו לשלם מס מוגבה רק על עצם קיומם, היה ניתן להוציא אותם להורג על כלום, יש סיפור על כומר שהוצא להורג כי מוסלמי שדד אותו! לא הכומר את המוסלמי, אלא המוסלמי את הכומר-זו הרמה אליה הגיעו דברים. אלפי יהודים נהרגו בידי המוסלמים בכל רחבי המזרח התיכון, אמנם לא רבים כמו הנוצרים אבל עדיין לא סכום נחמד בכלל, האיסלם תומך ותמך תמיד בהרג של יהודים, זה לא נעצר כשהיינו נתינים שלהם, זה פשוט קרה באופן חוקי יותר.
2: הסיבה השנייה היא שהממשל העות'מאני לא היה ריכוזי בכלל, וזה כמו תמיד מהווה בעיה, מאז הבסת העות'מאניים את הממלוכים והשתלטותם על המזרח התיכון העות'מאניים לא עמדו בפני שום מעצור שיעמוד מולם, לאחר נפילת קוסטנטינופול לקחו מאות שנים עד שהעות'מאניים יעצרו בסופו של דבר בוינה, ואז עוד מאות שנים עד שהעות'מאניים יהיו חלשים מספיק כדי להפסיד במלחמות החדשות (מלחמות הבלקן ומלחמת העולם), בכל התקופה הזו השליטים העות'מאניים על כל שטח (הפאשות) לא באמת עשו מה שהסולטן אמר, וזה גרם לתבוסה שלהם, אבל מלבד זאת זה גם גרם לכך שהעות'מאניים בכל איזור יכלו להתפרע כרצונם ולא להקשיב לממשל העליון, אמנם לרוב זה לא הפך לפוגרומים כמו באירופה, אבל זה לא בגלל שהם היו רגועים יותר, אלא בגלל שהד'ימי נתן להם את היכולת לשרוף בתים ולא להיענש על כך.
הממשלים המוסלמים בכלל לא היו רגועים יותר מאלו של אירופה.
הם פשוט עשו את זה באופן חוקי וארוך טווח בהרבה.
מה שקרה עם נפוליאון זה שני דברים:
1: הוא השמיד את הצבא העות'מאני וחייב את הבריטים להציל אותם, אבל הבריטים לקחו בתמורה מחיר-העות'מאניים נאלצו להתחיל לעבוד באופן ריכוזי, ולכן הם לא יותר לעשות כלום ללא אישור מהסולטן, ובגלל שלפנות לסולטן על כל דבר קטן זה ממש לא נוח אז הממשל העות'מאני התפרק ולא היה מסוגל להחזיק מעמד-אבל גם לא היה מסוגל לשרוף בתים או להוציא להורג אנשים ללא אישור מהסולטן-אישור שלקח מספר חודשים להשיג, ולכן שום דבר פשוט לא יצא לפועל.
2: הדבר השני שקרה עם נפוליאון זה אובדן שטחים ומרבית הכוחות הלוחמים הגדולים שלהם, בנוסף לכבוד שלהם, ונאלצו להתמך בידי מעצמה אירופאית אחרת, מה שגרם לדמורליזציה ענקית בתוך האימפריה העות'מאנית ולמורל גבוה במדינות הבלקן (שמיד התחילו למרוד) בתמיכה אוסטרית ורוסית שהחלו לגדול בחזית הצפונית של העות'מאניים, בנוסף להתמרמרות ערבית מהשלטון הטורקי. כל הבעיות הללו היו דחופות יותר מיהודים ונוצרים ברחבי האימפריה, שאחרי מאות שנים של דיכוי לא מרדו ולא כלום.
עד נפוליאון המזרח התיכון היה המקום הכי גרוע לגור בו עבור יהודים (וגם עבור כל אחד שהוא לא מוסלמי מהזרם הנכון), משתי סיבות עיקריות.
1: התואר הפוליטי של היהודים והנוצרים (הד'ימי) גרם לכך שהם לא יוכלו לבנות בתים, את מבני הקודש שלהם, אולצו לשלם מס מוגבה רק על עצם קיומם, היה ניתן להוציא אותם להורג על כלום, יש סיפור על כומר שהוצא להורג כי מוסלמי שדד אותו! לא הכומר את המוסלמי, אלא המוסלמי את הכומר-זו הרמה אליה הגיעו דברים. אלפי יהודים נהרגו בידי המוסלמים בכל רחבי המזרח התיכון, אמנם לא רבים כמו הנוצרים אבל עדיין לא סכום נחמד בכלל, האיסלם תומך ותמך תמיד בהרג של יהודים, זה לא נעצר כשהיינו נתינים שלהם, זה פשוט קרה באופן חוקי יותר.
2: הסיבה השנייה היא שהממשל העות'מאני לא היה ריכוזי בכלל, וזה כמו תמיד מהווה בעיה, מאז הבסת העות'מאניים את הממלוכים והשתלטותם על המזרח התיכון העות'מאניים לא עמדו בפני שום מעצור שיעמוד מולם, לאחר נפילת קוסטנטינופול לקחו מאות שנים עד שהעות'מאניים יעצרו בסופו של דבר בוינה, ואז עוד מאות שנים עד שהעות'מאניים יהיו חלשים מספיק כדי להפסיד במלחמות החדשות (מלחמות הבלקן ומלחמת העולם), בכל התקופה הזו השליטים העות'מאניים על כל שטח (הפאשות) לא באמת עשו מה שהסולטן אמר, וזה גרם לתבוסה שלהם, אבל מלבד זאת זה גם גרם לכך שהעות'מאניים בכל איזור יכלו להתפרע כרצונם ולא להקשיב לממשל העליון, אמנם לרוב זה לא הפך לפוגרומים כמו באירופה, אבל זה לא בגלל שהם היו רגועים יותר, אלא בגלל שהד'ימי נתן להם את היכולת לשרוף בתים ולא להיענש על כך.
הממשלים המוסלמים בכלל לא היו רגועים יותר מאלו של אירופה.
הם פשוט עשו את זה באופן חוקי וארוך טווח בהרבה.
מה שקרה עם נפוליאון זה שני דברים:
1: הוא השמיד את הצבא העות'מאני וחייב את הבריטים להציל אותם, אבל הבריטים לקחו בתמורה מחיר-העות'מאניים נאלצו להתחיל לעבוד באופן ריכוזי, ולכן הם לא יותר לעשות כלום ללא אישור מהסולטן, ובגלל שלפנות לסולטן על כל דבר קטן זה ממש לא נוח אז הממשל העות'מאני התפרק ולא היה מסוגל להחזיק מעמד-אבל גם לא היה מסוגל לשרוף בתים או להוציא להורג אנשים ללא אישור מהסולטן-אישור שלקח מספר חודשים להשיג, ולכן שום דבר פשוט לא יצא לפועל.
2: הדבר השני שקרה עם נפוליאון זה אובדן שטחים ומרבית הכוחות הלוחמים הגדולים שלהם, בנוסף לכבוד שלהם, ונאלצו להתמך בידי מעצמה אירופאית אחרת, מה שגרם לדמורליזציה ענקית בתוך האימפריה העות'מאנית ולמורל גבוה במדינות הבלקן (שמיד התחילו למרוד) בתמיכה אוסטרית ורוסית שהחלו לגדול בחזית הצפונית של העות'מאניים, בנוסף להתמרמרות ערבית מהשלטון הטורקי. כל הבעיות הללו היו דחופות יותר מיהודים ונוצרים ברחבי האימפריה, שאחרי מאות שנים של דיכוי לא מרדו ולא כלום.