יופי, אז מה אתם חושבים עליי? (כנסו ותבינו)

נאמנים, השאלה הזאת עם המון מהות בשבילי ואני מאוד אשמח אם תוכלו שלא למחוק.
אז מה אתם חושבים? שאני אוהבת את עצמי יותר מדיי? שאין לי מודעות?
אני חושבת שאני מתנהגת נורא בבגרות לגיל שלי, ושאני יכולה לעזור כמעט בכל סיטואציה.
אני אוהבת את עצמי ואני דואגת לעצמי ואכפת לי משאר החיים שלי.
אני יודעת לזהות תמונות מביכות ויש לי מודעות לזה (תמונות כמו התמונות באינסטגרם ובוואטצאפ של הילדים בכיתה שלי)
יש לי מטרות ואני יודעת שאני אצליח בהם, לא כי אני יותר טובה מכולם, כי יש לי כוח רצון ואני יודעת להתמיד במשהו ולא להתחיל לבכות כשלא מצליח לי.
אני באמת נורא חכמה (לא בדברים כמו מה שלומדים בבית ספר או נגיד מפרט של מחשב כי אין לי מושג בזה, אני חכמה בדברים שקשורים לחיים)
אני סבלנית ואני נחמדה, אוהבת לעזור, מצחיקה ונראה לי כל שאר התכונות הטובות.
אני לא נעלבת מכלום ואני יודעת להקשיב ולעזור.
גם לי יש תקופות חרא ושקשה לי.
אני נורא מודעת אם אני עושה משהו לא בסדר ואני אתקן אותו כי אני לא רוצה לעשות רע, אני יודעת להודות בטעויות שלי ואני אוהבת לפתח שיח (במידה וגם האדם השני מתייחס בכבוד)
אני לא מתייפיפת כמו המון אנשים ולכן אני ממש לא פוליטיקלי קורקט ודי נמאס לי שאנשים מתעצבנים על כל דבר קטן.
באמת שמעצבן אותי שיש אנשים שמתייחסים אליי בתור תינוקת ורואים רק את הגיל שלי *שלא בהכרח אומר עליי משהו*
למרות שבאותה מידה אני גם יכולה להבין אותם כי כל הכיתה שלי מתנהגים כמו תינוקות.
אני בטוחה שיש עוד דברים ששכחתי להזכיר כאן אבל זה בגדול. אז, מה אתם חושבים עליי?