יש לי משהו שאני מרגישה מוזר לגביו..

אני בנאדם שלא נמשך לאנשים בגלל מראה חיצוני. זה אף פעם לא עניין אותי. הדבר היחיד שאכפת לי ממנו כשזה מגיע לזה זה הגיינה בסיסית ולא יותר מזה.
אבל כשזה מגיע לזה שאני מכירה את הבנאדם מבחינה אישית, לא משנה מה המגדר/המין שלהם, זה יותר גורם לי לפתח רגשות כלפיהם. כאילו אם נוח לי עם הבנאדם ואני סבבה איתם וכיף לי איתם ואני אוהבת את האישיות שלהם אני מתחילה לפתח קראש קטן עליהם. יש פעמים שאהבתי בנים כאלה, יש פעמים שאהבתי בנות כאלה. יש פעמים שאהבתי אנשים שלא מגדירים את עצמם כגבר או אישה.
פשוט יש פעמים שהאישיות של הבנאדם גורמת לי לפתח משהו כלפיהם.
אם למשל מראים לי תמונה של אנשים מושכים או חתיכים זה ממש לא מעניין אותי. אם אני מגלה שהאופי שלהם מוצא חן בעיניי, אולי יש סיכוי שאתעניין בהם.
בכל מקרה, האם זה מוזר?