אמ כתבתי קטע כזה.. הוא קצת ארוך.. וממש מעניינת אותי מה דעתכם עליו..

בזמן האחרון נהיה לי קר. טוב, זה די הגיוני, כבר התחיל החורף והלילות קרים..
מאז שדברים לא הלכו כמו שצריך נהיה לי קר, אבל אולי זאת רק אני אז הכול בסדר..
כמעט מאז שהתחלתי להתחרט על דברים נהיה לי ממש קר, אפילו קפוא. אבל אני לא מתלוננת, אולי גם לכולם קר אז אני ממש כמו כולם..
אני ממש קפואה, למישהו יש סוודר? בבקשה..
מישהו?
מישהו שומע אותי בכלל?
אולי אני צריכה לדבר יותר חזק.. מישהו יכול בבקשה לחמם אותי? קר לי..
אני כבר בוכה ואף אחד לא שומע אותי.. אולי הגיע הזמן לוותר ולתת לעצמי לקפוא?
טוב, ניסיון אחרון..
מישהו יכול בבקשה להביא לי סוודר.. ממש קר לי..
אף אחד לא ענה לי.. זו רק אני והקור שלי..
קמתי בבוקר ויצאתי לבחוץ, משום מה נראה שלכולם ממש חם, כולם כל כך שמחים ומאושרים ולאף אחד לא קר..
אז התחלתי להסתיר את הקור שלי.. שידרתי לכולם חמימות.. רק רציתי להיות כמו כולם.

השעה כבר ארבע בבוקר ואני לא יכולה להירדם, קר לי.. הקור הזה מרגיש אינסופי.. אני מפחדת שבסוף הקור הזה יסחוף אותי אליו ואני לא אצליח לצאת ממנו.. אני מרגישה לכודה בתוך הקור הזה.
הבוקר שוב הגיע, אני לא ממש מרגישה שהשמש זורחת, אבל כולם נראים כאילו השמש ממש נעימה והרוח מלטפת. משום מה אותי היא לא מלטפת..
אז שוב העמדתי פנים שחם לי, ושאני ממש כמו כולם, ממש נעימה וחמה מבפנים
אבל קר לי. תמיד קר לי.. אני מתחילה להרגיש שאני לא זוכרת מתי לא היה לי קר.. אני מרגישה שהרוח הקפואה והחזקה נושבת בי כל כך חזק ואני לא מצליחה לעצור אותה או לברוח ממנה.
אני פשוט תקועה.

תודה רבה שקראתם3>