6 תשובות
אף אחד לא אשם בזה.. אין מה לעשות
אני גם ממש מבואסת מזה בטירוף אני כבר בת 18 בכיתה יב עד שאני לוקחת ויכולה לצאת לכל מני מועדונים וברים וכאלה עם חברים הכל סגור וקורונה, ואין טיסה לפולין וזה ממש ממש מבאס
אנונימית
זה לא רק תיכון כל דבר .
ביי
מבאס
אבל הבריאות מעל הכל
אתה תפספס את התקופה הזאת? מישהו יפספס את המשך החיים שלו עי הוא ימות מזה
קחו הכל בפרופורציות
אבל הבריאות מעל הכל
אתה תפספס את התקופה הזאת? מישהו יפספס את המשך החיים שלו עי הוא ימות מזה
קחו הכל בפרופורציות
האמת שאני כל כך מתחברת למה שאמרת , אני עד כיתה י סבלתי שנים ובכיתה י עברתי בית ספר והלימודים שלי הפכו לשונים לגמרי ופי מיליון טובים ויש לי פתאום חברים , מה שאף פעם לא היה לי , ואני באמת באמת נהנת מהחיים ואז הגיעה הקורונה , וזה דהזוו ענק כי עד כיתה י , לא יצאתי מהבית , הייתי תקועה באותו מקום כל יום במשך 4 שנים .
ויש לי גם דיכאון מאובחן כבר שנים רבות נגיד ככה וכל יום במהלך הקורונה זה מלחמה עצמית ועם העולם לשרוד את הלבד שאני צריכה לעבור ואת הפחד ואת הגעגעוע .
ובאמת שחשבתי שכיתות י, יא ויב יהיו הכיתות הכי יפות בחיי
אני יודעת שחצי מכיתה י הייתה עד שהתחילה הקורונה , וכרגע בכיתה יא אני מנסה להצליח בלימודים ולהיות עם חברים כמה שאפשר .
אז כן זה מרגיש שהקורונה לקחה ממני את השנים הכי טובות שלי ובטח גם לקחה ממני כמה סטלות טובות שיכלו להיות לי .
ויש לי גם דיכאון מאובחן כבר שנים רבות נגיד ככה וכל יום במהלך הקורונה זה מלחמה עצמית ועם העולם לשרוד את הלבד שאני צריכה לעבור ואת הפחד ואת הגעגעוע .
ובאמת שחשבתי שכיתות י, יא ויב יהיו הכיתות הכי יפות בחיי
אני יודעת שחצי מכיתה י הייתה עד שהתחילה הקורונה , וכרגע בכיתה יא אני מנסה להצליח בלימודים ולהיות עם חברים כמה שאפשר .
אז כן זה מרגיש שהקורונה לקחה ממני את השנים הכי טובות שלי ובטח גם לקחה ממני כמה סטלות טובות שיכלו להיות לי .
באותו הנושא: