אני מתביישת באמא שלי.

אני והיא כל הזמן רבות, כל הזמן,
אני מתה מפחד כשהיא צועקת עליי או מעבירה עליי ביקורת כמו, "לדבר אלייך זה כמו לדבר לילד מפגר" ואני באמת כל הזמן בוכה בגללה
ואני בכיתה ח ולא הזמנתי חברה הביתה מכיתה ב כי אני מפחדת שהיא תצעק עלי מול חברות שלי, זה לא משהו שאם אני אספר אותו לפסיכולוגית היא תעזור לי, ואני גם לא מתכוונת לדבר עם אמא שלי על זה כי היא תזלזל בי.
ואני גם מקנאה בחברות שלי שיש להם קשר טוב עם אמא שלהם ורק לי אין
אני גם כל הזמן מקללת אותה בלב ממש ואז יום טחרי זה היא נחמדה אליי ואז אני בוכב על זה שאני מדללת אותה ושאני סתומה כי היא אמא שלי.
וזה קורה כל פעם מחדש, יש לכם עצות?