אני די ביישנית ושקטה כזאת וזה נראה שכולם מתביישים ממני....

אני משתדלת להפחית את הביישנות שלי יותר ולהיות פחות שקטה(חשוב לציין)
אני גם ממש חייכנית גם כשאני רק יושבת בצד אני על הזמן מחייכת לאנשים ככה שאני יודעת שלא טופסים ממני סנובית אבל זה מרגיש שכולם מתביישים ממני כאילו אף אחד לא ידבר איתי על נושאים סוטים או אף פעם לא יעליבו אותי *בצחוק* מה שהם עושים גם לילדים שהם לא מכירים וזה גורם לי להרגיש פחות שייכת, הבנות כן מנסות לדבר איתי וממש חמודות אלי אבל הם מדברות איתי כאילו הם מתבישות ממני, ואני מכירה אותם הרבה זמן ויש כאלה שאני כבר לא מתביישת לידם והם עדיין מדברים אלי כאילו אני הילדה שלהם זה כאילו טופסים ממני תינוקת או משהו כזה, ואני לא מתנהגת בילדותיות. והבנים גם נגשים אלי לפעמים ויכולים להגיד לי שלום כזה ומאיפה את וזה ואז פשוט מתעלמים ממני לגמרי אני לא יודעת אם.זה כי הם מתביישים או סתם(ואני באמת מחייכת מלא ומשתדלת שלא יחשבו שאני סנובית [אני מתביישת ובגלל זה חושבים ככה]) למה אתם חושבים שזה ככה?יש לי קול של ילדה בת שלוש זה יכול להיות קשור??

בבקשה בבקשה תענו או לפחות תנעצו❤