האם יש לכם סיפורי מחזור מביכים?

אוי כל כך הרבה..

יש לי של חברות
היינו בכיתה של אנגלית והיה מבחן וכשחברה קמה מהכיסא ליטרלי יותר מחצי כיסא היה דם והיא פשוט ברחה והשאירה את זה שם
ויש לי חברה אחרת שנשענה על הקיר ואז היה שם דם בכיתה
וחברה נוספת שהייתה בשיעור עם קבוצה קטנה וכשהיא קמה אז כל המכנס שלה היה מלוכלך וראו כי זה מכנס בהיר והיא לא קלטה את זה עד הבית

לא יודעת עם מביך ...
הייתי בבית (למזלי) והייתי בוידאו עם חברה שלי והייתי עצבנית עליה כל כך וכאבה לי הבטן הלכתי לשירותים - את מבינה מה קרה צעקתי לאמא שלי התחלתי לבכות של החיים היא באה עזרה לי
הייתי כל כך עצבנית באותו יום ולא הבנתי למה

חברות שלי חשבו שהיה לי כתם בגינס והייתי צריכה ללכת ללוח וקשרתי גקט והן אמרו שעדיין רואים והן פשוט הסתירו אותיי והלכנו לשירותים למראה ואז מורה נכנסה לשירותים ו4 חברות שלי פשוט הסתירו אותי מאחורה ואנחנו עוד שניה מתפקעות מצחוק והיא כזה מה קורה פה ולא הבינה מה עובר עלינו והיא צחקה ויצאה ובסוף אחרי שהן שיגעו אותי שעה ואמרו לי לחפש מכנס ולהחליף הסתבר שלא היה לי שום כתם והן דמיינו d:

כן לפני חצי שנה הייתי בבית הספר והיה פעילות ולא היה לי כוח אז אני וחברות שלי נשארנו בכיתה ואז אחרי חישבנו על השולחנות כי למה לא שקמתי מהשולחן אני מגלה שכולו דם וגם הנכנס כאילו לא כולו אבל החלק שאני ישבתי היה מלא דם וטיפטף אפילו... וניסיתי להסתיר אבל ראו...

חחח אני זוכרת שבכיתה ו הלכתי לשירותים להחליף פד ואז מלא בנות נכנסו לשירותים וצרחו ולא הבנתי מה יש להן ואז אחת שאלה מי נמצאת בתא הזה? (התא של השירותים שאני הייתי בו) אז עניתי שאני והיא אמרה לי לצאת מהר ולא הבנתי למה ואז ג'וק חום ענק ומגעיל נכנס לתא וצרחתי כמו משוגעת וברחתי משם. הקטע הוא שאחרי זה שכחתי להחליף פד וכל היום הסתובבתי בבית ספר עם מכנס מלא בדם:(

הסיפורי בריחת הפיפי שלי בכיתה א מביכים יותר מזה. פעם נרדמתי בשיעור והשתנתי על עצמי:) וגם קרה לחבגה שלי שברח לה פיפי בכיתה והיא ביקשה נייר ועשיתי מסע התגנבות לקצה השני של הכיתה להביא נייר מהמגירה(הרגשתי כאילו אני חיילת בקומנדו)

מאיפה להתחיל?
אוקיי, שנה שעברה יצאתי לתחרות ריצה כי אני בנבחרת.
קיצר, המחזור שלי היה ב28 בדרך כלל, אבל, הוא החליט לעשות לי ''הפתעה!!!" ב7! בדיוק ביום של התחרות!
ולא היה לי פד!!!
אז אני מתתי מכאבים והייתי צריכה לרוץ, ולמות.
ופשוט תקעתי שם טישו והייתי צריכה לרוץ ארבע קילומטרים עם רחם שמתאבדת לי.
ואז הסיוט נגמר והלכתי הביתה אחרי נסיעה נוראית של שעתיים ופגשתי את בת דודה שלי בדרך כי היא גרה קרוב אלי שאנחנו חברות קרובות אבל היא עדיין לא ידעה שהיה לי מחזור והתביישתי (מסיבה כולשהי, אין לי שמץ, הייתי מטומטמת פעם)
ומסתבר שהיא באה לבית שלי כי אין לה מפתח!!!
זה היה אחד מהימים הקשים בחיי, באמת.

אני מתה. לפני רגע- אני בתומי הולכת לשירותים עושה את שלי ושוכחת להוריד מים- הטעות הכי גדולה שלי. אבא שלי נכנס הביתה חוזר חזרה מהעבודה הולך להשתין בשירותים ושואל: מי לא הורידה מים? . אמא שלי שאלה למה לא הורדת, חיוך מביך ומפחיד על הפרצוף וריצה לחדר.