7 תשובות
תתקשרי לרווחה...
תדברי איתם על זה
לפעמים הם רוצים שניהיה עצמאים אז הם לא קונים לנו דברים
לפעמים יש כאלה שבאמת לא אכפת להם מהילדים שלהם
יש לך אולי אופציה לגור עם סבא/ סבתא?
אולי פנימיה
בת כמה את?
לפעמים הם רוצים שניהיה עצמאים אז הם לא קונים לנו דברים
לפעמים יש כאלה שבאמת לא אכפת להם מהילדים שלהם
יש לך אולי אופציה לגור עם סבא/ סבתא?
אולי פנימיה
בת כמה את?
אז אותי תלך לפנימיה
תלכי**
דברי איתם על זה. ואם הם ממשיכים להתנהג אלייך ככה תעשי את אותו דבר שימי עליהם ז*ן. ותעמדי גם על שלך אם אומרים לך מטומטמת תצעקי "אל תקראי לי מטומטמת טיפשה" תעמדי על שלך. תתחילי ללמוד בעצמך, תתחילי לעמוד על שלך, תחילי להחזיר את אותו יחס... אל תבכי בגלל זה תדברי איתם על זה ואם זה ימשיך תחילי לתת להם את אותו יחס.
יכול להיות שזה מצב כלכלי,אולי קשה להם ועצם זה שהם כל היום מחוץ לבית זה מחזק את העובדה שקשה להם כלכלית,זו הסיבה שהם גם לא מרשיםמלך מורה פרטית
אנונימית יקרה,
אני שומעת בדברייך את המצוקה והקושי זו וודאי תחושה נוראית להרגיש שקופה בעיני ההורים שלך, בלתי נראית, תחושה שאת לא נאהבת ולא מוגנת כמה מתסכל זה יכול להיות לרצות בקרבתם, בהבנתם, בהכלתם אותך ומה שעובר עליך ורק להתקל בביטולים מעליבים
זה נשמע מאוד מייאש ומערער שדווקא ההורים, שאמורים להיות לך לעוגן, למקור התמיכה והיציבות, מהווים אצלך כגורם לרעידת אדמה שכזו, מטלטלת נפשית ומעיקה..
אני מבינה שכל זה מותיר אותך חסרת אונים. שאת לא יודעת לאן לפנות ומה לעשות... איך אפשר לצאת מהמצב? ולמרות שאת מדברת כאן לברוח מהבית, כנראה בגלל כל זה- חלק בך שרוצה רק להתרחק ולהתנתק, אני רואה שעדיין קיים בך צד שעדיין לא איבד תקווה. כי כתבת כאן באתר, כדי לחפש תשובות... שנמצא שם בפנים, בתוך תוכך- חלק שבוחר ורוצה שהמצב ישתפר. חשבתי שבטח בודד מאוד- ואולי אפילו בלתי אפשרי- לשמור כזה דבר בפנים... יקירה, האם יש בסביבתך מבוגר שאת סומכת עליו- כמו יועצת או מורה ותספרי על מה שכתבת כאן, כולל המחשבות על הבריחה מהבית?.....
בנוסף, יקרה, אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני רוצה להזמין אותך לצ'אט שלנו, מקום בו תוכלי לשתף יותר את מה שנראה שמכביד עליך כל כך, לקבל אוזן קשבת שאכפת לה ממה שאת עוברת ואפילו להתייעץ... אם תרצי, תוכלי להיעזר בנו כמקור לתמיכה, ממש ברגעים כמו שכתבת את הפוסט. אנו נהיה לצידך, ולו במעט, להקשיב אם תרצי. ואולי, יחד, גם נוכל לחשוב אולי על דרכים נוספות להתמודדות.
אני מצרפת לך לינק בקישור למטה, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת מתי שאת מרגישה שאת צריכה...
שלך,
מתנדבת סה"ר
אני שומעת בדברייך את המצוקה והקושי זו וודאי תחושה נוראית להרגיש שקופה בעיני ההורים שלך, בלתי נראית, תחושה שאת לא נאהבת ולא מוגנת כמה מתסכל זה יכול להיות לרצות בקרבתם, בהבנתם, בהכלתם אותך ומה שעובר עליך ורק להתקל בביטולים מעליבים
זה נשמע מאוד מייאש ומערער שדווקא ההורים, שאמורים להיות לך לעוגן, למקור התמיכה והיציבות, מהווים אצלך כגורם לרעידת אדמה שכזו, מטלטלת נפשית ומעיקה..
אני מבינה שכל זה מותיר אותך חסרת אונים. שאת לא יודעת לאן לפנות ומה לעשות... איך אפשר לצאת מהמצב? ולמרות שאת מדברת כאן לברוח מהבית, כנראה בגלל כל זה- חלק בך שרוצה רק להתרחק ולהתנתק, אני רואה שעדיין קיים בך צד שעדיין לא איבד תקווה. כי כתבת כאן באתר, כדי לחפש תשובות... שנמצא שם בפנים, בתוך תוכך- חלק שבוחר ורוצה שהמצב ישתפר. חשבתי שבטח בודד מאוד- ואולי אפילו בלתי אפשרי- לשמור כזה דבר בפנים... יקירה, האם יש בסביבתך מבוגר שאת סומכת עליו- כמו יועצת או מורה ותספרי על מה שכתבת כאן, כולל המחשבות על הבריחה מהבית?.....
בנוסף, יקרה, אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני רוצה להזמין אותך לצ'אט שלנו, מקום בו תוכלי לשתף יותר את מה שנראה שמכביד עליך כל כך, לקבל אוזן קשבת שאכפת לה ממה שאת עוברת ואפילו להתייעץ... אם תרצי, תוכלי להיעזר בנו כמקור לתמיכה, ממש ברגעים כמו שכתבת את הפוסט. אנו נהיה לצידך, ולו במעט, להקשיב אם תרצי. ואולי, יחד, גם נוכל לחשוב אולי על דרכים נוספות להתמודדות.
אני מצרפת לך לינק בקישור למטה, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת מתי שאת מרגישה שאת צריכה...
שלך,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: