ייעוץ? (זה מאוד ארוך..)

שואל השאלה:
אוקיי אז אתמול היה לי מפגש חברתי בים מטעם בית הספר (בית הספר מארגן לנו פעם בשבועיים מפגש חברתי, אבל הם קובעים את הקפסולות ומי שם וזה..). בפעם הקודמת שהיה מפגש חברתי (לפני שבועיים), אז ממש אחרי המפגש עלה לי הרעיון אולי לספר לחברות שלי על הכתיבה והכל.. ואחרי איזה יומיים החלטתי סופית לספר להן. (זה בטח ישמע הזוי או משהו, אבל תיכננתי לייצר נושא שיחה שלם רק בשביל לשתול בשיחה את מה שאני הולכת לספר להם, פשוט אני לא יודעת איך עוד לספר). קיצר, אתמול שהיה את הפגישה החברתית השנייה תכננתי כל כך לספר להן, וממש התרגשתי מזה שסוף סוף אני לא אצטרך להסתיר משהו (הסתרתי את זה כמה שנים), ואמרתי לעצמי שבטח הן יתמכו בי והכל, ויהיה מי שיבין אותי. כל כך התכוננתי לזה ובסוף חברה אחת לא באה ובכלל לא הייתה לי הזדמנות בסוף לספר להן (החברות שרציתי לספר להן הן 2/3 חברות). קיצר, כל היום הייתי מבואסת ממש וגם הרגשתי כזה לבד באותו מפגש מה שעוד יותר גרם לי להרגיש לא טוב כזה, וכבר שקלתי אולי לא לספר. (אבל בסוף בבית החלטתי שכן). מה שאני חותרת אליו זה שאז המחנכת שלי התקשרה אלי היום ושאלה אותי איך היה בים (היא לא התקשרה במיוחד בשביל זה אם זה משנה). היא הבינה מההיסוס שלי שלא טוב או משהו, והיא שאלה למה. אמרתי לה שבגלל שהרגשתי לבד. אבל זאת לא הייתה הסיבה העיקרית (אני די רגילה להרגיש כזה לבד לפעמים.., וגם רק חברה שהיא לא החברה בין ההכי טובות שלי הייתה שם), פשוט גם התבאסתי כל כך שלא סיפרתי להן, ובאמת שכל כך ציפיתי לזה, ושיהיה מישהו שיבין אותי.. לא יודעת, אני בטח סתם מטומטמת או משהו שלוקחת את זה קשה מדי.. קיצר, לא אמרתי לה את הסיבה האמיתית כי לא הצלחתי להגיד ועכשיו אני לא יודעת אם זה היה הצעד הנכון או לא. אני מתלבטת כרגע אם כדאי לי לספר לה על כל זה, ולשתף בזה מישהו (את המחנכת שלי, שאולי חשוב לציין, אכפת לה ממני וזה..). כי אני פשוט לא יודעת, אולי זה יעזור לי? אולי כדאי לשתף בזה מישהו?/לדבר על זה עם מישהו? אולי אני צריכה לקבל הבנה או סתם לשתף מישהו כדי שאני כבר אשתחרר ולא אפחד כל הזמן לספר על זה לאחרים? לא יודעתת ואני מרגישה כאילו אני עושה מכל זה סתם סיפור, למרות שבהרגשה שלי זה לא ככה.. פשוט אני מרגישה שכל הזמן אני מרגישה שלא מבינים אותי, אני מרגישה שונה, אני מפחדת לספר את זה לאנשים, ואולי אני צריכה לשתף בזה מישהו? אולי זה יעזור לי איכשהו? אבל אם כן, מה היא אמורה להגיד לי על כל זה? מה אני בדיוק אמורה להגיד לה? ומה זה ישנה אם אני אגיד לה או לא? אני לא יודעת כלום כבר... מה אתם חושבים על כל זה? (אם מישהו קרא בכלל חחח - (צחוק בנימה של עצב) ).

מה הסתרתי כמה שנים? זה כולה כתיבה את כותבת דברים מה מוזר בזה? למה שהם לא יבינו? אני גם כותבת, זה לא משהו מיוחד. לא צריך לעשות מזה סיפור

ואו לא קראתי כלום זה ממש ארוך

מישהוא אשכרה קראה את מה שהתגובה למה שהיא אמרה

שואל השאלה:
^^^לא הרבה שנים אבל זה יותר הקטע של הדמיונות.. (אם את מבינה..)

אבל אני גם מבינה. אם את רוצה אני אולי יכולה לעזור. יש אינספור פלטפורמות שנועדי לזה אז אם את רוצה את מוזמנת. כן קראתי הכל

שואל השאלה:
הגבות של אהרוני
כן, אני יודעת שזה ארוך, אמרתי לפני כדי שמי שלא רוצה לקרוא לא יכנס...

שואל השאלה:
^איזה פלטפורמות? מה זאת אומרת?

פלטפורמות לאנשים שכותבים. כל מה שעובר להם בראש, גם אם זה מוזר

שואל השאלה:
איזה יש? את יכולה להסביר על זה?

בטח. אני כותבת בוואטפאד זה מאוד נוח (למרות שיש להם סוג של שפה משלהם...)
יש שם סיפורים שאפשר לקרוא ואפשר לכתוב ולפרסם להודיע וכו.

שואל השאלה:
אה כן אני יודעת על זה. אבל את יכולה להגיד מה את חושבת על כל מה שכתבתי..? אני סתם מטומטמת שאני מרגישה ככה? :/

אני חושבת שזה לא כזה שונה שאת מדמיינת דברים וכותבת ושאין לך מה לחשוש כי אנשים יבינו, אולי אני חושבת את זה כי אני בעצמי מדברת עם אנשים שחיים בתוך הכתיבה

שואל השאלה:
אוקיי תודה. אז מה כדאי לי לעשות?

תתקיני את האפליקציה וצרי לך חשבון (אם את רוצה) ואם את תרצי עזרה אני אשמח לעזור (;

היי, יצא לי לדבר איתך בנושא כבר אם אני לא טועה^^
אני חייבת לומר, שאני מרגישה שזה לא קטע של לשתף אנשים אחרים בכתיבה שלך, לכן אני לא חושבת שרשתות חברתיות כמו וואטפד בהכרח יעזרו. כלומר, אני ממש ממליצה להצטרף לאחת אם את רואה לנכון, אבל זה לא מה שיפתור את הבעיה שלך.
לי נשמע יותר כאילו הבעיה היא להודות שכתיבה היא חלק ממך. ולא רק לאנשים אחרים, אלא גם לעצמך. זה שאת כל כך מתביישת לדבר על הכתיבה שלך גורם לזה להישמע כאילו את לא מצליחה לקבל חלק מעצמך, והעובדה שאת לא מצליחה לספר את זה לאנשים אחרים מעידה על זה די בבירור.

קודם כל, את חייבת להבין שכתיבה היא לא עניין כזה גדול לרוב האנשים שלא כותבים. היא פשוט פעולה שאת אוהבת לעשות, וחלק מהאנשים שכותבים ירצו להפוך לסופרים יום אחד. לפחד לומר שאת כותבת לאנשים זה כמו לפחד לומר שאת הולכת לחוג ג'ודו או אוהבת מתמטיקה. זה חלק ממה שאת עושה, זה חלק ממי שאת. ואם אנשים לא יהיו מסוגלים לקבל את החלק הזה ממך ויהיו מוכנים ללכת כל כך רחוק עד כדי לחתוך אותך מהחיים שלך (מה שברוב המקרים באמת לא יקרה), יהיה לך טוב יותר בלעדיהם. כי אנשים שמחליטים לנהל אנשים אחרים ומה הם צריכים לעשות בזמנם הפנוי (כל עוד הם לא פוגעים באף אחד) הם אנשים עם בעיות רציניות.

הייתי מציעה לך לנסות ולחשוב למה את כל כך מתקשה לדבר על זה, ולמה את מרגישה שלספר את זה יהיה כל כך משמעותי. אני חושבת שהדבר הראשון שאת צריכה לחפש הוא עצמך. כי האמת היא, שלפי איך שאת מרגישה וחושבת, אני מאמינה שלספר לאנשים גם לא יהיה הדבר שבהכרח יפתור את הבעיה שלך. רואים שיש משהו בתוכך שמרגיש לא בנוח בדיוק עם מה שאת עושה. אני מציעה לך להסתכל פנימה קודם ולראות מה את חושבת על כתיבה, ולמה את מרגישה ככה.

בהצלחה (:

שואל השאלה:
וואו תודה ממש❤
שורש הבעיה יכול להיות קשור לזה שאין לי ממש ביטחון? (ואז אני מפחדת לספר על זה לאנשים?) או שזה יותר כמו שכתבת, שזה משהו שלי לא מסתדר עם הכתיבה? פשוט אם זה באמת ככה, אין לי מושג מה זה יכול להיות, ואני גם ממש אוהבת את התחום..

בכיף^^
ויכול להיות שזה כל הדברים שאת אומרת, יכול להיות שזה חלק מהם. בסופו של דבר אני לא רוצה לומר לך משהו שלא נכון כי אני לא באמת מכירה אותך. לפעמים אנחנו צריכים לחשוב לאורך על הדברים האלו כדי להבין. אז אני כן מציעה לך לשבת עם עצמך ולחשוב לעומק, להסתכל על הבעיות שעולות לך ולנסות לראות מה תוכלי לעשות כדי לפתור אותן.
אם את מרגישה שזה מעבר ליכולות שלך, את יכולה לפנות לעזרה - לחברים, למחנכת, ליועצת בית ספר ואפילו לעזרה מקצועית של פסיכולוג. אין שום בושה בלהזדקק עזרה ולהרגיש את הצורך להיעזר בגורמים האלו.

אני כן מאמינה שחלק מהתהליך שלך יכול להיות לספר לאנשים על הכתיבה שלך, אבל אם את באמת לא מרגישה בנוח, את לא חייבת להרגיש את הצורך. פה להיכנס למרחבי כתיבה יכול לעזור לך כדי לתת לך להבין יותר על כתיבה ואנשים שכותבים, אבל מעבר לזה אני מאמינה שאם תסתכלי כלפי פנימה תוכלי לפתור כמה דברים שבבירור מכבידים עלייך.

שואל השאלה:
אוקיי תודה ענקית שוב! :))

שואל השאלה:
תודה רבה❤

שואל השאלה:
אני חושבת שביום ראשון כשנחזור לבית ספר אני אספר לחברות שלי, תודה רבה לכל העונים❤

שואל השאלה:
❤ :)