יש לי חברה שחשבתי שהיא חברה טובה, אבל היא חסרת טקט, וזה פוגע בי.

היא תמיד אומרת שאין לה חברים, אבל היא מדברת בטלפון עם בערך 10 חברים שונים כל יום, היא כל הזמן יוצאת, כל הזמן מבלה, עושה ימי כיף, והיא אומרת לי שהיא רוצה לעשות צבא אחרי השירות הלאומי כי היא מרגישה שאין לה חברים. חוץ מזה שזה התירוץ הכי מטומטם לעשות צבא לדעתי, את כבר עושה שירות, אז בשביל מה?
היא גם נהייתה ידידה ממש טובה של מישהו שיצאתי איתו והיא תמיד מדברת עליו והיא יודעת שגם ככה לא עושה לי טוב שמזכירים אותו.
לי אין חברים בכלל, יש לי רק אותה ועוד 2 בקושי. זה כל כך מציק לי שהיא אומרת שאף אחד לא אוהב אותה ושכולם נוטשים אותה, אבל כולם אוהבים אותה, אפילו זה שיצאתי איתו! וכן, אני מקנאה שהם מדברים, כי בכל זאת היה לנו משהו ביחד. והיא תמיד אומרת לי שהוא סתם בנאדם והוא אפס והוא לא חשוב, אבל בפועל היא מדברת איתו על דברים שסופר חשובים לה ומתייעצת איתו על דברים.
זה כל כך מציק לי כי היא מתלוננת על הדברים הכי קטנים שיש וגם אין לה על מה. לי יש יותר בעיות (גם מרגישה לבד כל הזמן, גם בעיות בבית, עם אמא.) ממנה ואני לא חופרת לה על זה. היא גורמת לי להרגיש רע.
אני אוהבת אותה והיא תומכת שצריך אבל היא לא שמה לב שכמעט כל דבר שהיא אומרת פוגע בי וממש שורט אותי.
אני לא רוצה להגיד לה להפסיק לקטר על דברים כאלה כדי לא לפגוע בה, אבל מה אני יכולה לעשות?
מילא זה היה פעם ב, אבל זה על בסיס קבוע.
לפני כמה ימים היא נסעה לטיול עם 3 חברות שלה, ומאז היא חופרת לי כל היום על הטיול הזה, והיא אומרת עד כמה שבא לה לחזור, ואפילו איזה ידיד בא לאכול איתנו בשירות, ובמקום לעשות שיחה נורמלית שלושתינו, היא חפרה לו איזה שעתיים על הטיול, ובגלל שהרגשתי לא קשורה ולא הצלחתי לדחוף מילה פשוט הלכתי משם.
היא הבנאדם הכי חופר שיש. היא חופרת לאנשים כל כך הרבה גם אם הם לא מכירים אותה, לדוגמא היא ראתה אותו בסה"כ פעמיים.
אוף מה אני עושה עם זה? באמת שנמאס לי, היא באמת גורמת לי להרגיש ממש רע בזמן האחרון ואין לי חשק לקום בכלל לשירות