זה הגיוני שאני בי ואני פשוט לא מוכנה לקבל את עצמי עדיין? זה לא בקטע של צומי או משהו אני פשוט מתוסבכת מזה ממש

מאוד הגיוני
גם לי היתה תקופה כזו (עכשיו בדיעבד אני לא בטוחה כל כך מה אני, אבל לא רלוונטי)
זה עובר, את תלמדי לחבק את זה

כן גם אני ככה, אני רואה שאני נמשכת רומנטית לבנות, רואה שאני נמשכת מינית לבנות, לא מצליחה לחבר את זה ביחד.... הכל בגלל איזה חסימה שאני עושה לעצמי ולמה, זאת מי שאני למה כלכך קשה לי לקבל את זה..?

וואי חשבתי שאני היחיד שמרגיש ככה חשבתי שאני עושה את זה לתחייה ושאני כנראה לא באמת בי למרות שכרגע אף אחד לא יודע אז איך זה צומי וואי אני בתסביכים

כן. כולם ככה כשיוצאים מהארון (או הרוב המוחלט לפחות), ואת ממש מתקדמת אם את מוכנה לכתוב על זה פה.
כל הכבוד לך!

גם אני ככה
אני עוד לא יודעת אם אני באמת אבל נראה לי שאני יותר מידי מדחיקה ככה שלא הצליח לגלות

כן, במשך תקופה יחסית ארוכה ממש היה לי קשה לחשוב על זה שאני נמשכת גם לבנות, אבל עכשיו יותר קל לי להודות בזה בפני עצמי
קחי את הזמן, אין לך לאן למהר :)

היי אנונימית,

נשמע שאת מוצפת במחשבות ותחושות.

מחזקת אותך על השיתוף ועל הרצון להבין

את שואלת אם זה הגיוני,
יש לא מעט מצבים בהם אנו מרגישים מבולבלים..
לפעמים גם לוקח לנו זמן לקבל את עצמינו כפי שאנחנו, כל אחד מהסיבות שלו.

יצא לך לשתף מישהו/י בתחושות הללו?

לפעמים לדבר ולעבד מה שקורה, יכול לעזור לנו..

שמי טל, מתנדבת בעלם דיגיטל אשר מלווה צעירים ובני נוער ברשתות החברתיות.
אני מזמינה אותך לשלוח לי הודעה פרטית (תוכלי להישאר בה אנונימית) כאן באתר, באינסטגרם או בטיק טוק בפרופיל nayedet.digital או באימייל [email protected]
וביחד ננסה להבין יותר, ולחשוב ביחד מה אפשר לעשות ומה הכי יתאים לך.

מחכה לך,
טל