יש אנשים שלא מבינים את זה שקשה לי לחזור לשגרה אחרי כל מה שעובר עלי

קשה לי להיות בקשר יום יומי עם אנשים, אבא שלי נפטר וזה טרי. יש כאלה שפשוט לא מבינים את זה ומאשימים אותי על המצב שאני נמצא בו ואומרים שלא רק לי יש בעיות בחיים. אני סותם את הפה כדי לא לפתוח פה חס וחלילה אני לא מאחל להם דבר כזה. אבל זה כן מעצבן. מה אני לא צודק?