אני פוחדת להישאר רווקה לנצח

פתאום זה הכה בי. אני בת 14, דתייה אבל מתלבשת איך שבאלי ואני אף פעם לא באה לפגישות בשבת או בכללי לכל פגישה עם בנים.
אמא שלי היתה כמוני סאחית כזאת אבל כן אוהבת להסתובב עם חברות, אמא שלי וחברות שלי אומרות לי כל הזמן תלכי לפגישות תלכי אבל אני לא אוהבת להיות שם זה עושה לי רע, אני יודעת לדבר עם בן ולהיפתח פשוט לא מסוגלת להתחיל שיחה.
כל פעם שאני חושבת על זה זה עושה לי לבכות, אומרים לי שאני יפה אבל אני ספציפית לא חושבת ככה.
יש ככ הרבה דברים שאני רוצה להספיק בחיי ומשפחה זה הדבר שהכי מרגש אותי.
ככ קשה לי המחשבה הזאת.
והמשפטים הקיטשים לא עוזרים: "בסוף תמצאי את האחד" וכל השיט הזה
אני כן מאמינה שהוא יבוא אבל לא באלי שיבוא שאני אהיה בת 30+
אבל אני פשוט לא מסוגלת ללכת לפגישות האלה הלוואי שיכולתי להסביר למה אבל זה ככ מסובך
שכחתי להגיד היה לי פעם חבר בן אחד (ידיד) ורבנו
וזה הן חיי