אני רוצה לא לחיות יותר, אני לא אפגע בעצמי אבל עדיין מה לעשות?

אולי תנסי לספר לחברות שלך את האמת, אבא שלך טועה , החלום שלך כן יכול להתגשם, את לא צריכה לגמור את החיים שלך אלא למלא אותם בדברים ואנשים שיהיו טובים אליך, נסי למצוא דברים שאת יכולה להרגיש בהם טוב, לעשות משהו שיעזור לך, לבקש עזרה, לרצות עזרה ,לפנות לעזרה מקצועית.

את רוצה לעבור לפרטי קורה לי כל הזמן שאנשים מאוכזבים ממני ואני לא מבין לפעמים מה הם רוצים אז אם בא לך לשתף

אוקיי, את לא היחידה שמעליבים אותה ופוגעים בה, אבל הרבה עוברים את זה וגם את תעברי... את תראי שבסוף, את תהיי עם הבעל שלך או עם האישה שלך ויהיה לך כיף ותגידי תודה שלא סיימת את החיים שלך... דרך אגב ההורים שלי הרביצו לי גם אז כן (הם רוסים)

הגעתי למסקנה ביום אחד שהייתי במשבר ממש קשה. אנשים לא רוצים למות, הם רוצים לחיות, אבל לחיות באמת, להיות מאושרים. אל תגמרי את חייך כאן, יש עוד המשך, יש עתיד והוא טוב יותר אם תדעי לתכנן אותו. אל תפגעי בעצמך, יש מספיק אנשים שיעשו את זה לאורך כל חייך. תפקידך הוא לחזק את עצמך, לאהוב את עצמך ולשמור עלייך.
יש חיים אחרים, מציאות אחרת, אל תגמרי הכל לפני שהתחיל.

את רוצה להגשים את החלום שלך וזה מה שתעשי, את לא שמה פס על מי שמוריד לך ואת זו את. את צריכה לאהוב את עצמך כמו שאת וחס וחלילה לא לפגוע בעצמך...לכל אחד יש תפקיד בעולם, ואם יש לך רצון מספיק חזק כדי להגשים את החלום אני מאמינה שתצליחי. כן, אוליי יהיה לך קשה מתישהו אבל בסופו של דבר אם תחזיקי מעמד עוד קצת בסוף תצליחי. אני ממליצה לך להפתח יותר לחברות שלך כי ה"חברות" האלו יהיו מאוד מאוד משמעותיות בשבילך, והם יתמכו בך ויעזרו לך... אני במקומך הייתי תופסת כריזה אל אבא שלי ופשוט אומרת לו שנמאס לי ממנו ואם הוא לא מרוצה מהחלום שלי אז בעיה שלו , הוא לא מוזיז בשום צורה , ולא משנה מה יגיד תמשיכי לעשות את מה שאת רוצה ואל תשימי פס על אנשים שינסו להפריע לך בדרך....בהצלחה ❤

^למה העתקת את התגובה שלי?

אנונימית יקרה,

אני שומע את הרצון העז שלך להגשים את אותו החלום עליו את מדברת.. ממה שאת מתארת נדמה כי אינך מצליחה לדמיין את החיים שלך בלעדיו.. משער שכמו כל החלטה חשובה בחיים המסע הזה מעורר גם ספקות ופחדים לגבי היכולת שלך להצליח, ולכן זה אולי מכעיס ומאכזב במיוחד שבמקום לקבל את התמיכה והחיזוק להם את כה זקוקה, את בעיקר זוכה מהורייך לביקורת וחוסר סבלנות..

את מספרת שאף אחד לא מודע לסבל ולכאב הגדול שאת נושאת עימך.. מתאר לעצמי כמה זה מעייף..
חשוב שלא תישארי לבד.
האם יש מישהו קרוב עליו את סומכת ותוכלי לשתף אותו במה שעובר עלייך?

בינתיים אני רוצה להזמין אותך אלינו לצ'אט של עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), שם תוכלי להתכתב עם אחד מהמתנדבים שלנו, לשתף, לפרוק ולהתייעץ באופן אישי ואנונימי לחלוטין.

בואי עוד הערב, הקישור מצורף למטה..

שלך,
מתנדב סה"ר