לאן בלון הליום שמשחררים אותו מגיע בסוף מה קורה חו

הוא חוזר לאדמה בסוף

עף בשמיים עד שנגמר האוויר או נתקע איפושהו, ברגע שנגמר האוויר הוא לאט לאט צונח ויכול להיות אפילו בעיר אחרת.

הגומי של הבלון לא סגור הרמטית, כן בורח ממנו גז פשוט ממש ממש לאט.
בכל מקרה ממריא עד שבורח ממנו כמות מספקת של גז כדי שהוא כבר לא יהיה קל מהאוויר
או מתפוצץ ואז ההליום שהיה בו ממשיך לשכבות העלינוות של האטמוספרה ומשם לחלל.

הופך לאורז

בלון מתפוץ אחרי שהוא יותר כבד מהאויר
והחתיכות דל הבלון נופלות בכל מיני מקומות
בינהם גם בטבע ובים מה שגרום ליצורים ליחנק כמו צבי ים שלא מבדילים בין הבלון לאוכל

תלוי בסוג הבלון,
לא כל הבלונים מגיעים לסטרטוספירה, חלקם מתפוצצים הרבה לפני מהלחץ,
חלקם לא מצליחים להמשיך לטפס כשהם מגיעים לשכבות האוויר הדלילות ואז פשוט מרחפים עד שמתפוצצים או שההליום דולף וחוזרים לאדמה.

וצבי ים לחיות נוספות מתים מזה
בגלל זה אסור להפריח בלונים

בגלל זה גם אסור להשתמש במוצרים מפלסטיק, כי הם לא מתכלים.
זאת אומרת שאם את שותה היום מכוס פלסטיק, עוד 300 שנה היא עדיין תהיה פה וכנראה תצוף בים, ותגיע לאיזה צב ים מסכן שימות.

האנלוגיה הזו מאוד קיצונית, רוב המקרים של תמותה אצל צבי ים נגרמים משקיות ניילון בכלל, כמו האלה שאת מקבלת אחרי שאת עושה קניות בסופר, פחות מאובייקטים צבעוניים כמו בלונים לדוגמה שכשהם מתפוצצים נהיים קטנים מאוד בגודלם ויש סיכוי פחות גדול שיגרמו לחנק או יעוררו תאבון של חיית בר.

האטמוספרה זו שכבה גבוהה יחסית ואפילו בלוני מזג אוויר לא מגיעים אליה,
הם מגיעים לסטרטוספירה ושם בשלב מסוים מתפוצצים, בלוני מזג אוויר נמצאים בשימוש נרחב בעולם וכמובן גם בישראל, ככה לרוב מגיעה לנו האינפורמציה לסמארטפון מידי יום.

אגב האנלוגיה של כוס פלסטיק או שקית ניילון תקפה לכל מוצר אפשרי שמכיל פלסטיק ואת משתמשת בו ביום יום.

אפשר להתמש בבלונים אבל אם מתפוצץ בלון לזרוק את החתיכות המקום המתאים

וכמובן שלא להפריח סתם כך