חשבתי על זה הרבה בזמן האחרון, טלוויזיה וסרטים זה סוג של "בריחה מהמציאות"?

שאני רואה סדרות אני שוכחת מהצרות שלי, אני אפילו יכולה להגיד שזה מרגיע

גם מוזיקה
כתיבה
ציור
דיבור עם אנשים בלי טואלת מסוימת

כל אלה בריחות

איכס באמת שראיתי סדרה אחת שהתמכרתי אליה וזה ביאס אותי ברמות לחיות דרכם ולא דרך החיים שלי...

אני לא חושבת שכתיבה זאת בריחה מהמציאות. אם אתה כותב ספר או סיפור ארוך בהמשכים אולי כן, אבל אם אתה כותב מתוך החיים שאתה חי את מה שאתה מרגיש לגביי דברים ואנשים זה מעולה וזה לא בריחה בכלל...

מצדיקה

ברור!! רגע תלוי מה- בובספוג משכיח מהצרות מרוב שזה טיפשי אבל יש סרטים שגומרים לך רק לחשוב על המציאות