רק אני בן אדם שונה בטירוף ליד ההורים?

לא

מכירה את זה מאוד, לצערי.

האני האמיתית שלי זאת אני שאני לבד, בחיים אני לא אהיה אני האמיתית ליד אנשים אחרים (חוץ מבן זוג כשיהיה לי, לצערי הבנתי שעל חברים אי אפשר לסמוך)

שואל השאלה:
כשאתם עונים "לא" זה שזו רק אני או שזה לא רק אני?

אצלי זה ההפך, ליד חברים אני מישהי אחרת אבל עם ההורים אני זאת אני

כן לצערי
כל ההורים שמחנכים את הילדים שלהם להיות רק ללמוד ולהתנהג יפה לא קולטים שבסוף אנחנו הכי לא מה שהם רצו
מגיל קטן העדפתי להיות שקטה רק כדי שלא יכעסו עליי, אמא שלי מתבאסת שאני לא מספרת לה שום דבר אבל מה לעשות שאי אפשר לשנות משהו שמושרש בי, ולהסתיר הכל מהפחד שיכעסו עליי. ההורים שלי טובים, הם פשוט לא יודעים לגדל ילד ובלי להתכוון ייצרו ריחוק ביני לבינהם