18 תשובות
יש פה הסבר לכך בגלל שזה ארוך
זאת התמכרות.
אתה אוכל אוכל מתוך רגש.
https://stips.co.il/ask/10085463
תיכנס לקישור הזה יש פה הסבר מדוייק על הפרעות אכילה
יש הרבה בנות שהן מכורות, הן כל פעם רעבות לעוד ולעוד. זה נקרא הפרעת אכילה.
זה לא משהו שהן יכולות להחליט עליו או לשלוט עליו.
כן אפשר להתגבר על זה, אבל זה דורש ה מ ו ן כוח רצון.
אבל יש הפרעת אכילה שאת לא אוכלת בכלל אל תערבב בין הפרעות אכילה
סוגים של הפרעות אכילה

אנורקסיה ובולימיה הן הפרעות אכילה הכוללות נסיונות בלתי מסתגלים לשלוט במשקל הגוף (כמו צום, התנהגות מפצה, היטהרות, שלשולים, התמכרות לכושר), הפרעות משמעותיות בהתנהגות הקשורה לאכילה (לא רק שולטים על משקל אלא בכל מה שקשור לאוכל, כמו חוקן) ועמדה פתולוגית ביחס לצורת הגוף ולמשקל. לא אחת רואים מטפלים נערות שרואות את עצמן כ-35 קילו ומשוכנעות שהן שמנות, למרות שלא היינו תופסים אותן ככה. העמדה שלהן כלפי המשקל שלהן לא הגיונית, מעוותת קוגניטיבית ופתולוגית.
מבחינה אבחונית, קיימת הבחנה בין הפרעות האכילה השונות על פי שלושה ממדים:
משקל- תת משקל, תקין או יתר. באנורקסיה תת משקל בבולימיה זה משקל תקין/יתר
התקפי זלילה- אכילה בולמוסית או binge eating. התקף זלילה מוגדר כאכילת כמות גדולה של מזון בפרק זמן מוגדר. יותר ממה שהיינו מצפים שאדם רגיל יאכל בשעתיים. קיים קושי לשלוט או להפסיק. מדובר באכילה לא הגיונית בניגוד לסדר נורמלי ובניגוד לכל תרבות של אכילה. המאפיין הפסיכולוגי המרכזי בהתקפי הזלילה זו תחושת חוסר השליטה.
השיטה בה משתמשים לשלוט במשקל- מה נעשה כדי לשלוט במשקל? יש דרכים מגוונות להגביל כניסת מזון- לא מכניסים אוכל, צמים, ספורט אינטנסיבי או הקאות, אסטרטגיות היטהרות, שימוש במשלשלים ובמשתנים, חוקן וכל התנהגות אחרת שיכולה להוציא את מה שנאכל.
אנורקסיה
אנורקסיה נרבוזה - מדריך האבחנות והסטטיסטיקה (dsm-v) של האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית מונה את המאפיינים הקליניים ואת הסימפטומים לאבחנה של אנורקסיה. שכיחותה של האנורקסיה באוכלוסיה היא 19 מקרים מתוך 100,000 והיא שכיחה יותר בקרב נשים (ראו בהמשך המאמר תת-פרק על הפרעות אכילה אצל גברים).

בין הסימפטומים והמאפיינים העיקריים ניתן לכלול מרדף אחר רזון וסירוב לשמור על משקל גוף מינימאלי, סירוב לאכול המלווה בפחד עז מפני עלייה במשקל, אל-וסת אצל נערות ונשים, דימוי גוף מעוות באופן קיצוני שבו מרגישה החולה שמנה למרות הרזון הקיצוני שפעמים רבות אף מסכן חיים וכן התעסקות כפייתית בערך הקלורי ובכמות המזון הנכנסת לגוף. חוקרים מייחסים לאנורקסיה היבט תרבותי וחברתי מרכזי, כאשר ברקע קיימים נתונים אפידמיולוגיים מדאיגים על עלייה מתמדת האבחון ההפרעה בכל העולם. מבחינה טיפולית, טיפול תרופתי אנטי-דיכאוני יסייע מאוד כאשר לצדו טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד להפרעות אכילה (cbt-e) או טיפול פסיכולוגי קצר מועד.

סימנים שמדליקים אור אדום: ירידה חריפה במשקל, הכחשה מתמדת של תחושת רעב והעלאת תירוצים יצירתיים מדוע לא לאכול, שקרים לגבי כמות המזון שנצרכה, פעילות גופנית מופרזת ואינטנסיבית גם כאשר קיימת בעיה פיזית להתאמן, כמו פציעה (לעיתים עד כדי התמכרות), חיוורון בפנים ולעיתים התעלפויות, קשיים בקשב ובריכוז, אשמה, פחדים, כאב נפשי, פגיעה במוטיבציה לפעילויות מהנות, המנעות מבית ספר או מהעבודה בגלל סיבות שקשורות למראה הגופני, נסיגה פרוגרסיבית מיחסים וממצבים חברתיים, הצצות תכופות מהרגיל במראה, עיסוק בשקילה חזרתית, לבוש בכמה שכבות ביגוד כדי לטשטש את הרזון והמנעות מאכילה בציבור
בולימיה
בולימיה מאופיינת באפיזודות נשנות של אכילה מוגזמת, המכונות "בולמוסי אכילה". לאחר הבולמוס מגיעה התנהגות "מפצה", של טיהור, שנועדה למנוע את העלייה במשקל- כגון הקאה מכוונת, שימוש בחומרים משלשלים, הרעבה עצמית או פעילות גופנית מוגזמת. בין אחוז אחד לשלושה מבני הנוער בארה"ב סובלים מבולימיה מדי שנה, כשאצל רובם התסמונת מתפתחת במהלך גיל ההתבגרות. בשל העובדה שההתנהגויות הבולימיות כרוכות בהסתרה מאומצת, וכי מרבית הנערים והנערות נשארים במשקל תקין, הורים רבים מגלים על התסמונת רק שנים רבות לאחר תחילתה.

סימנים שמדליקים אור אדום: דילוג על ארוחות, הסתרת אוכל במקומות לא סטנדרטיים (למשל במגירה, או מתחת למיטה, בעיות שיניים שנובעות מהחסכים התזונתיים מהם סובלת הבולימית, התנפחות בלוטות הלימפה באיזור הצוואר ו/או הלסת, הופעת התנהגויות של פגיעה עצמית והכחשתן, נסיגה חברתית וחוסר עניין בין-אישי, אשמה, חרדה, בושה וייאוש, שינויים בקול, עייפות מתמדת, תנודתיות במשקל הגוף, פיתוח יבלות על הידיים (כתוצאה מהקאות תכופות), נשירת שיער, סממנים של הקאה - בעיקר ריח של קיא מהפה- היעלמות מהירה אחרי סיום הארוחה כדי להגיע לשירותים ו/או סיום מהיר מדי של הצלחת (שמעיד על השלכת המזון או הסתרתו) ועיסוק כפייתי באימונים גופניים ובמשקל הגוף.
דרנקורקסיה - הפרעת אכילה חדשה?
דפוס התנהגות חדש ומטריד שצץ בקרב מתבגרות ונשים צעירות נקרא "דרנקורקסיה" (drunkorexia). דפוס זה משלב בין אנורקסיה, בולימיה ושימוש לרעה באלכוהול.
מדובר על צעירים וצעירות שמדלגים על אכילה ביום ובערב, במטרה להפחית את העליה במשקל שנגרמת כתוצאה מצריכת אלכוהול בלילה.
כך עולה ממחקר שפורסם במאי 2020 בכתב העת australian psychologist.

לפי החוקרים, ניתוח של דפוסי השתייה, לאורך 3 חודשים, של 480 סטודנטיות באוניברסיטאות באוסטרליה בגילים 18 עד 24, מלמד שכמעט 83% מהן עסקו בהתנהגויות שמתארות את התופעה, כמו דילוג מכוון על ארוחות, או טיהור או פעילות גופנית אחרי בינג' של שתייה כדי להיפטר מהקלוריות באלכוהול. מבחינת סיווג, זה לא מופיע היום ב-dsm5, גם לא כהרחבה של הפרעת אכילה קיימת (specifier).
תסמונת פיקה מאפיינת את גיל הילדות והינקות עד גיל שנתיים וחצי, מה שמאפיין ילדים אלו הוא שהם אוכלים כל מזון, בתנאי שאינו אכיל.

הם אוכלים נייר טואלט, מוצצים קרח, מנשנשים חול ולועסים חימר, אבל ארוחה מהצלחת לא ממש נמצאת אצלם בתפריט.

לא רק ילדים עם תסמונת פיקה מגלים סקרנות ו"תיאבון" לחומרים לא אכילים, אולם כאשר הכמויות גדלות וההתנהגות מקבלת גוון קומפולסיבי, ההרגל הופך להפרעה.

כתוצאה מאכילת חומרים לא מזינים, פעוטות וילדים הסובלים מתסמונת פיקה מפתחים חסכים וחוסרים תזונתיים שעלולים לגרום עיכובים התפתחותיים (בעיקר אנמיה על רקע מחסור בברזל).

עד היום לא ברור לגמרי מהן בדיוק הסיבות להפרעה:

תיאוריות אבולוציוניות מעלות השערה מעניינת על ניסיונות להשלים חסכים שחסרים בדם.

השערה ביולוגית מתייחסת לתשוקות למאכלים ספציפיים שחוותה האם במהלך ההיריון. בהפרעה זו חשוב לוודא שאותם ילדים אינם מתמודדים עם asd - הפרעה על הספקטרום האוטיסטי -כמו גם לוודא שלא קיימת נכות אינטלקטואלית (פיגור שכלי).
הפרעת צריכת מזון המנעותית/מוגבלת (arfid)
תסמונת arfid מאפיינת ילדים עד גיל 6:

הם מראים התנהגויות של אכילה בררנית וסלקטיבית ולרוב נמנעים מאוכל מסוגים מסוימים ובזמנים מסוימים.


ואולם, ישנם ילדים המפגינים הרגלי אכילה מחמירים יותר, למשל הגבלת תזונתם למרקמים מסוימים בלבד, או שהם מודאגים מאוד מהשפעתה המזיקה, כביכול, של האכילה.

אם הילד מפסיק לגדול, הדבר מחייב תשומת לב רפואית. ילדים המפגינים בררנות באוכל באופן חמור מאובחנים כיום עם הפרעת הימנעות או הגבלת מזון (afrid).

למרות שהפרעה זו חולקת כמה מאפיינים עם אנורקסיה ובולימיה, ילדים שחיים עם afrid אינם בעלי דימוי גוף שלילי ואינם שואפים לרדת במשקל.

הטיפול בסינדרום arfid יעיל ואפשרי, בעיקר במקרים בהם ההפרעה אינה פורצת בפתאומיות וההמנעות מאכילה איננה קיצונית.

בררנות באכילה נפוצה אצל ילדים שחלקם נפטרים ממנה כאשר הם מתבגרים.

לעיתים נדרשת הזנה באמצעות אינשור.
bed - הפרעת זלילה כפייתית
binge-eating disorder הפרעת אכילה כפייתית מתאפיינת בהתמודדות עם התקפי זלילה בעלי אופי כפייתי ובלתי נשלט. בניגוד לבולימיה, לא קיימים ב-bed טקסי היטהרות, שלשולים והקאות, ובניגוד להשמנת יתר, ב-bed קיים רכיב כפייתי מאוד חזק שמהווה אתגר טיפולי ממעלה ראשונה.

מבחינה אבחונית, הפרעת אכילה כפייתית מופיעה ב-dsm-5 בקטגוריה של ednos - 'הפרעות אכילה לא טיפוסיות', או 'לא ספציפיות'.

סימנים שמדליקים אור אדום: אכילה בהיחבא, הסתרה של עטיפות מזון שההורים מוצאים בחדר, קצב אכילה מהיר מהרגיל, דילוג חוזר ונשנה על ארוחות ומצד שני אכילה גם כשלא רעבים, בושה, דיכאון, חרדה, אשמה, פגיעה מתמשכת בערך העצמי, אובדן של תחושת השליטה העצמית, המנעות חברתית ומשפחתית, אובדן עניין בעיסוקים ותחביבים אחרים לטובת עיסוק קומפולסיבי במשקל ובשקילה, אכילה עד ש"מתפוצצים" ולאחר מכן מרגישים גועל ובוז עצמי.
ביגורקסיה / אנורקסיה הפוכה
אנורקסיה והפרעות אכילה נוספות, מיוחסות באופן סטריאוטיפי לנשים.

ואכן, ב-dsm, ספר הפרעות הנפש של הארגון הפסיכולוגי האמריקאי (apa). השכיחות של מרבית הפרעות האכילה הינה גבוהה בהרבה בקרב נשים.

לאחרונה, זוהתה וסווגה הפרעת אכילה חדשה, הנפוצה הרבה יותר בקרב גברים שמכונה "אנורקסיה הפוכה" "דיסמורפיה של שרירים" או "ביגורקסיה" . למעשה, מדובר בעיסוק אינטנסיבי ואובססיבי בהגדלת מסת השריר של הגוף באופן הפוגע בתפקוד היומיומי התקין עד כדי כך שהדבר הופך למטרה המרכזית ולעיתים היחידה בחייהם של הסובלים מההפרעה.

המחקר אודות הפרעה זו נמצא עדיין בחיתוליו והיא טרם סווגה ב-dsm. החוקרים בתחום מעריכים שכ-10% ממפתחי הגוף, אלו שנראה שהם "גרים" בחדר הכושר, ומראים ממש התמכרות לאימונים , סובלים מההפרעה.

סימנים שמדליקים אור אדום: שימוש מופרז בחומרים להפרשת נוזלים, הקאות יזומות, דיאטות שגובלות בהרעבה, שימוש בתכשירים משלשלים, צריכה מוגזמת של אבקות חלבון ואימונים בעלי אופי כפייתי.
סינדרום אכילה בלילה

אכילה לילית היא מצב מוכר ונורמטיבי, אך היא עלולה להיות גם מסוכנת ובצורתה הקיצונית יותר, היא מוגדרת כ"תסמונת אכילה לילית" (nes- night eating syndrome) , הגדרה שזכתה להכרה על ידי אנשי המקצוע בשנים האחרונות. הסינדרום מזכיר במידה רבה את התקפי הזלילה הבלתי נשלטים המאפיינים הפרעת אכילה כפייתית (bed) רק שהתקפים מתרחשים רק בשעות לילה. היקף האכילה מצטמצם במהלך היום ובשעות הערב מופיעה היפרפגיה.

ההבחנה בין אכילה לילית נורמטיבית לבין תסמונת nes היא כמות האכילה, תדירותה והיותה בלתי נשלטת. לתסמונת מתלוות הפרעות נפשיות נוספות, או תסמינים חלקיים מהן: דיכאון, הפרעות שינה, תחושה שחייבים לאכול על מנת להירדם, חוסר תיאבון בשעות הבוקר ועוד.
העלאת גירה
העלאת גירה הינה הפרעת אכילה בתקופת הילדות, שמתאפיינת בלעיסה, פליטה, ובליעה חוזרת של אותה כמות אוכל, כאשר אין קושי או בעיה פיזיולוגית במערכת העיכול.

היא שכיחה יותר בקרב פעוטות וילדים צעירים, וגם באנשים הסובלים מפיגור שכלי, אך חשוב לציין שלא רק.

ההפרעה עלולה לגרום לירידה במשקל או בהתפתחות התקינה בשל קושי לעלות במשקל כמצופה, להביא לחסרים תזונתיים, ואף לסכן חיים. ֿ

המקור להפרעה אינו תמיד ידוע, אך הופך עם הזמן להרגל שמתקבע, ואף קשור לפיתוח חרדה מהקאות (אמטופוביה).
התבוננות בהיסטוריה של מטופלים, מעידה כי לא פעם היה אירוע שהיווה טריגר טרם התפתחות ההפרעה. טריגרים אלו עשויים להיות מחלה כלשהי במערכת העיכול, או גורמי לחץ אחרים.

הקריטריונים להעלאת גירה כוללים:

העלאת גירה במשך חודש אחד לפחות, לאחר תקופה של תפקוד נורמלי
ההפרעה אינה מתרחשת על רקע בעיה או פגיעה פיזיולוגית במערכת העיכול. מסיבה זו אבחון יכלול גם שורה של בדיקות רפואיות
אבחנה מבדלת - הפרעה זו אינה מתרחשת במקביל להפרעות אכילה אחרות כגון אנורקסיה ו/או בולימיה. העלאת הגירה, אינה רצונית וללא מודעות לסיבות העומדות מאחוריה כלומר בניגוד להפרעות אכילה אחרות, היא אינה מערבת חרדות סביב משקל או דימוי גוף.


הטיפול משתנה בהתאם לחומרה של הסימפטומים ולגיל.

טיפול התנהגותי מאוד נפוץ ויעיל:

כשהגיל מאפשר אפשר ללמד טכניקות של נשימה סרעפתית על מנת למנוע את העלאת הגירה, וזו הופכת להתנהגות נרכשת שמחליפה את ההרגל של העלאת גירה.

בגילאי ינקות נהוג לתת גירוי לא נעים כמו מיץ לימון חמוץ בכל פעם שהעלאת גירה מתרחשת או על ידי הסטת תשומת הלב ומניעת העלאת הגירה.

במקביל, עבודה טיפולית כוללת אלמנטים פסיכו-חינוכיים אודות ההפרעה, שימוש בטכניקות נוספות להרגעה ובירור ומתן מענה לסוגיות של חרדות או דיכאון שקשורים להתמודדות עם ההפרעה או עומדים בבסיסה.
חחח וואו איזה ידע
וואו כל הכבוד
תודה אני יודעת הכל על בעיות נפשיות אני למדתי פסיכולוגיה