חלום התנפץ (סיירת מטכל)

שואל השאלה:
אי אפשר לעשות כלום,
הם פשוט העיפו סביב מאה חמישים על כלום
אין ניסיון חוזר, אין שיחה, אפס.

אני ספציפית לא יודעת איך זה עובד והכל אבל אני יודעת שהיחידות האלו ממש קשוחות ובטח ששמת לעצמך מטרה שרצית להשיג אותה הרבה זמן והקרבת בשביל זה הרבה זה מבאס ברמות
אבל מי יודע אולי אתה תהיה במקום שיותר טוב לך? אולי המקום הזה לא היה מתאים לך

וגם תחשוב עשית ספורט ועשית לעצמך שגרה בריאה אז מעבר לזה שעשית בשביל הצבא עשית את זה לעצמך

אי אפשר לדעת למה הם העיפו אבל אני בטוחה שזה לא היה בגללך אתה נשמע כל-כך חדור מטרה להיות שם ובטוח לא היית עושה משהו לא טוב שיעיפו אותך
גם אמרת שהעיפו 150 סתם ככה אז זה לא אישי אלייך

תכוון את כל הכוחות האלו לדבר אחר ,אני יודעת שכרגע קשה לך לראות משהו אחר ואתה מבואס ברמות אבל תנסה לשנות מחשבה שיעור לך לצאת מהבאסה ויש לך כוחות מטורפים וכל מה שתעשה בטוח תצליח בזכות עצמך
מה שקרה לא היה בשליטתך

וואלה אחי אני ממש מצטער לשמוע זה ממש מבאס אבל אתה עדיין יכול לשרת בקרבי במקום אחר
תמשיך להתאמן חזק שותף

אוף...לא נעים.
לך תיהיה לוחם במקום אחר, אומנם זה לא אותו דבר...אבל זה עדיין משהו.

שואל השאלה:
כינוי יפה
זה היה המקום שלי, הרגשתי שזה שלי, באמת.
לא היה אכפת לי מבריאות פשוט רציתי להגיע לטופ והייתי מוכן להקריב הכל בשביל זה
זה היה המניע היחיד שלי, היחיד עבדתי כל כך הרבה רק כדי לשכנע את עצמי שאין סיכוי שאני נופל פשוט אין ובאמת ברגע שהגעתי לשם אמרתי לעצמי שזהו אני לוקח את זה, לא משנה כמות הקושי, כל מה שעברתי מסתכם לבקושי שבוע הזה וחסר ואני לא עובר אותו ולא סתם, בהצטינות.
ודווקא עפתי בגלל משהו שאין לי מושג מהו סתם ניפוי כללי, זה לשים זין על כל מה שעברתי כדי להגיע לשם כל השאיפה שלי
אני לא זז מהבית אין לי כבר שום מוטיבציה מרגיש שאין לי אנרגיה לזרוק זבל אפילו
לא זוכר את עצמי בוכה אבל נשפכתי לילה אחרי פשוט נשברתי, אם ככה צהל מתייחס לאנשים אז למה שאני אסכן בשבילו את החיים שלי, אה? רציתי להיות בחזית כי הייתי בטוח שאם אהיה שם אני אדאג שאנשים ישנו בשקט נטו בשביל העם
חבל שמערכת הצבאית כל כך מגעילה וחסרת כל התחשבות, לא פלא שכל כך הרבה חיילים מתאבדים צהל אלוף בלדפוק אנשים
וכן הקטע שזה לא היה בשליטה שלי זה מה שהכי מחרפן

מבינה אותך לגמרי
הצבא גם דפק אותי מאוד. תכלס זה קרה לפני כמעט שנה ואני עדיין די כועסת על זה וגם מתחרטת שלא נלחמתי בזמן למרות שזה היה כבר די אבוד.
מה שכן אני לא יודעת אם זה מעניין אותך אבל תשקול טייס אתה עדיין יכול לנסות את זה

שואל השאלה:
יצאתי מטייס, עברתי מיון ראשון והבנתי שאם אני ממשיך זה לא יאפשר לי להתקדם עם היחידות עילית אז פשוט הכשלתי את עצמי.. מה לא עשיתי מה

תנסה לקחת את כל העצבים והאנרגיה הרעה למקום טוב.
כשנופלים מגיבושים של יחידות גבוהות כל הסיירות רק מחפשות לחטוף אותך!
גם אם לא הצלחת להגיע לאן שכיוונת אתה יכול להגיע לאחת הסיירות שלפעמים ברמה משתוות ואפילו עושות פעולות עם מטכל, שלדג וכו'.

שואל השאלה:
ואני וויתרתי לעצמי כאילו?
בסופות הייתי יוצא להתאמן, זה קצת גשם הייתי אומר, נסיעות של שעתיים רק כדי להתאמן על חול ועל דיונות, אכלתי חול, בלעתי מים וזה לא עניין אותי בכלל כי המטרה הייתה כל כך ברורה לי ובוהקת ליטרלי כאילו זה היעוד שלי, של למעלה.
וכן כל מה שחלמתי עליו מאז שאני זוכר את עצמי הלך לזבל בגלל ...אה נכון אין לי מושג בגלל מה.
ואם החברה האלה שאת מדברת עליהם היו כאלה אז הם בכיף היו הולכים לשיריון או לאיזה כפיר, הרי הם נלחמים ואפילו נמצאים ביותר סיכון.
לא, החברה שם שואפים להכי גבוה שאפשר, זה מי שהם וככה גם אני, שונא להתפשר חחח מצחיק שהייתי קם כל כך מוקדם כדי לא לפגוע בלימודים ולהוציא מינימום 90 כל בגרות.
אני כל כך הולך להרגיש שאני לא ממצא את היכולת שלי ביחידות אחרות כל כך.
ובגלל שהפרישו אותי הדבר היחיד שקיבלתי זה גיבוש צנחנים שרק ליתר המחשה מדובר על משחק חול ביחס לעיליתס וזה לא אני אומר.

שואל השאלה:
אנונימי הלוואי, זה קורה רק אם אתה עובר ולא מקבל כלום ולא במקרה ומנפים אותך

שואל השאלה:
ממש לא זילזלתי כפרה ואפילו רשמתי אם תשימי לב:" שיריון או לאיזה כפיר, הרי הם נלחמים ואפילו נמצאים ביותר סיכון." ולא רק זה:"הייתי בטוח שאם אהיה שם אני אדאג שאנשים ישנו בשקט נטו בשביל העם" ולא קשור מותג לא מותג ,לא אכפת לי מאחרים או מהיואו אני במטכל וכו' ממש לא.
ולא דיברתי על הישטמתות .
אני מתוסכל ברמות זה הכל, מנסה למצוא את עצמי שוב

אתה אמרת שזה מחרפן אותך שזה לא היה בשליטתך אבל עדיין יש לך שליטה איפה תהיה
אם תמנע מעצמך מלעשות הכל ותישאר איפה שאתה נמצא ולא תמשיך הלאה או שתתקדם וצגיע למקום אחר ,נכון אולי באיזה שהוא מקום אתה לא תוכל לראות את עצמך אותו דבר כמו ביחידה שרצית,אבל עדיין יש לך כוחות לשנות את גורל המדינה ואת הגורל של עצמך.

אני הכי מבינה בעולם שוואלה זה מבאס ברמות אתה קרעת את התחת בשביל להיות שם ובסוף מעיפים אותך מישם,אבל אתה תחליט אם זה יגמר שם או שיהיה ל"סיפור" המשך.

אל תתן לזה לגרום לך לשקוע להיפך קח את זה לאתגר האמיתי איך להתגבר עכשיו על המכשול הזה וזה הניצחון האמיתי שלך.

ואולי זה קשה אבל זה לא בלי אפשרי

אני אישית בן אדם מאמין ומאמינה במשפט ש "מה שמגיע לך יבוא עד אלייך"
הייתי מסתכלת על זה בצורה של אם בסוף אני לא שם כניראה יש לזה סיבה והיא לטובתי,ברור שזה עכשיו הכי קשה לראות את זה וזה בסדר להתבאס,להתפרק,לבכות
אבל היי החיים ממשיכים ואתה לא יכול להישאר שם יש לך עדיין כוחות הכושר שלך לא היה לשווא וכל מה שעשית זה חיזק אותך אז יאלה תמשיך