אני כותבת סיפור ו...(בבקשה תיכנסו לפריוט! מאוד חשוב לי!)

אני יכולה לספר לך על עצמי שרוב הדברים שאני כותבת פשוט זורמים לי
כן יש סצנות ספציפיות שאני מדמיינת בראש, אבל את כל הדרך אליהן מהנקודה שאני נמצאת בה והלאה אני די כותבת בזרימה, באותו הרגע
אבל יש גם שיטה אחרת - לתכנן ולרשום לעצמך מראש ראשי פרקים, על מה הפרק הולך לדבר, מה יהיה בו בכלליות, קו עלילה ראשי של הפרק ואיך הוא יסתיים. יכול להיות שבהתחלה זה יהיה לך קצת קשה לתכנן ולחשוב, אבל לאט לאט המנגנון אצלך בראש ישתפר וזה יזרום לך יותר בקלות, וככה תוכלי לחבר את קו העלילה מראש
מקווה שהבנתי אותך ושעזרתי :)

שואל השאלה:
אבל כן יש לי עליליה בראש פשוט יש קטעים מסוימים בתוך העלילה שעוד לא חשבתי עליהם לפרטי פרטים, אבל כן יש לי את העלילה.
וגם לא עובד לי לשבת בידר ולכתוב ראשי פרקים כי אני יכולה שלבת שעות ולא למצוא כלום, בגלל זה עכשיו כזאני מקלידה את הסיפור אני רושמת פרק 3 או פרק 4 אני לא רושמת שם לפרק כי אני אמצא שם אחרי שאגמור את הספר,

זה גם בסדר! כמו שאמרתי, אני אישית כותבת ככה, פשוט נותנת לעצמי לזרום

אני אשמח לקרוא ולתת פידבקים!:)

ואם זו מייקי אז אני אקרא את זה בראשון חח

זה בסדר שאין לך את כל הפרטים בעת הכתיבה, אבל את תמיד יכולה לגבש אותם באמצעות כמה רעיונות כלליים.
קודם כל לחשוב אחורה יכול מאוד לעזור, ברגע שאת יודעת איפה הדמויות יסיימו, קל יותר להביא אותן לנקודת ההתחלה.
בנוסף, הייתי מציעה לך לחשוב על הכוחות העיקריים בסיפור שלך (הקונפליקט) ולנסות להבין איך הם מתבטאים. זה יכול לעזור לך.
את תמיד יכולה לעשות סיעור מוחות עם מישהו או אסוציאציות, או לכתוב את קוי העלילה שלך. לי למשל יכול לעזור לכתוב את קוי העלילה, בצורה מפורטת אבל לא מידי. ככה אני יודעת מה אני יודעת שעומד לקרות.
אם את רוצה הנחיה הסרטונים ביוטיוב של jenna moreci שנקראים how to outline your novel חלק 1+2 מאוד מועילים (: בהצלחה^^

נזכרתי עכשיו, תקבלתי השבוע בספר ממש טוב עם עצות לכתיבה, כדאי לך לקרוא אותו ולקבל השראה:) https://www.wattpad.com/story/197640204-%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%96%d7%a7-%d7%9c%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%94

נתקלתי*

^הו לול זה שליxd תודה על ההמלצה לול

אמג באמת? את מדהימה:) העצות שלך היו כאלה טובות

שואל השאלה:
וואי תקשיבו יש לי שאלה, עם אני כותבת ספר פנטזיה ואני אכתוב בספר שהילדה נכנסה הביתה ( גיבורת הסיפור בת 12) ואכתוב שהיא לא מצאה את ההורים שלה והשעה הייתה שתתים עשרה וחצי בלילה, והיא התקשרה למשטרהה ולמחרת בבוקר המשטרה מתקשרת אליה ומדווחת לה שהוריה נמצאו מתים ברחוב*** לדעתכם זה מפחידמ די? בשביל גילאי 8+?

הו את זו מהשאלה של מה יותר מפחיד?
לדעתי זה לא מפחיד מדי, אנחנו קראנו הארי פוטר בגיל הזה, ותחשבו מה יש שם

שואל השאלה:
כן זאת אני, חחח
אז לא מפחיד לדעתך? כאילו אותי דברים כאלה לא מפחידים בכלל, )אני בת 12 וראיתי צאקי) ובגלל זה אני לא יודעת לגבי ילדים אחרים, האם זה מפחיד או לא

לא ממש, ואני טיפוס שדי מפחד מספרים
השאלה היא פשוט איך תתארי את זה

שואל השאלה:
כלום אני אגיד את זה ככה: השעה הייתה שש בבוקר וג'ני שמעה את הטלפון מצלצל, היא רצה לטלפון ורימה את השפורפרת ומה ששעמה כמעט גרם לה להתעלף, " שלום ג'ני בלו כאן משטרת לונדון ואנו מצטערים להודיע לך שהורייך נמצאו מתים, ברחוב ***.
מפחיד?

זה בסדר, אבל עדיף את ההעלמות לדדעתי

תודה רבה על המחמאות תולעת 3> שמחה שאהבת את העצות!

ואנונימית, אני חושבת שזה תלוי. ל8+ זה אולי יכול להיות קצת יותר מידי. מה שכן, הייתי מציעה לך לחשוב על איך המשטרה מדווחת לילדה. קודם כל הם לא יודיעו לה בפלאפון, שנית מאחר שהיא יתומה א יהיה עובד סוציאלי בזירה, וב יהיה קרוב משפחה כלשהו באזור אם היא לא האדם היחידי מהמשפחה שלה. לא הגיוני שיעזבו ילדה מתחת ל18 בעצמה, ובוודאי שלא יודיעו למישהו בפלאפון על מוות.

שואל השאלה:
אוקיי הבנתי,תודה על העיצה, אבל אין לה קרובי משפחה.
בכל מקרה לאיזה גילאים לדעתך זה מתאים?
כאילו אני רוצה שזה יהיה כזה כמו הארי פוטר, שלא יהיה מפחיד מדי

שואל השאלה:
וגם עקרונית הספר הזה לא נתחכם יותר מדי, זה ספר לילדים כמו בית ספר לטוב ולרע(עם קראת) או שומרת הערים האבודות (עם קראת)

אם אין קרובי משפחה אז שימי לב שלא מתקשרים אליה, אלא באים אליה בבוקר, שולחים אליה עובד רווחה ושוטרים כנראה יבואו לדבר איתה על מה שקרה. אני לא בטוחה מה הנוהל ובאיזה גיל היא, אבל תלוי מתי ההורים שלה נעדרו, יש הרבה סיכויים שהרווחה תטפל בה כבר אחרי שהיא מדווחת על מה שקרה - מה שאומר הערב לפני. נסי לבדוק את זה.
והממ הייתי אומרת שמעשר בערך? יש הבדל בין ילד שההורים שלו מתו ממזמן לילד שבדיוק ההורים שלו מתים, הוא חווה טראומה בספר, וזה לא מפחיד אבל זה כן טראומטי ויכול להיות קשוח לקריאה. אבל תלוי איך תספרי את זה, הארי פוטר הראשון יכול להיות די אפל, אבל הוא מסופר בצורה די מבודחת. הארי עובר התעללות אבל זה עדיין מרגיש קליל. אז הייתי מנסה לחשוב על איך להעביר את זה בצורה שתרגיש הגיונית ותכבד את הדמות ואת מה שהיא עוברת אבל גם לא כבדה מידי.

שואל השאלה:
אוקיי תראי, ההורים שלה בדיוק מתים אין ממש דרך מבודחת להעביר את זה, אבל כמה דקות אחרי זה היא בורחת, ואז מתחיל באמת הסיפור. בכל מקרה תודה, ולדעתף זה יתאים לגילאי 10+?

כן, לא התכוונתי לבדח את המוות אבל פשוט לתת לסיפור אווירה קלילה ולנסות לרכך את הדברים האפלים, סורי אם לא הייתי מובנת xd בכיף וכן^^

שואל השאלה:
עם אני אשים פה קישור תוכלי לדפדף לדף האחרון ולהגיד לי את דעתך ע איך שכתבתי את זה?

בטח^^

שואל השאלה:
אוקיי עוד רגע

שואל השאלה:
אוקיי אז לא הצלחת ליצור קישור אבל עשיתי העתק על החלק שבו מודעים לה: אחרי כחצי שעה מיכאל נרדם אל אחת הכורסאות, שבסלון, ג'ני עצמה את עיניה וכמעט נרדמה אבל אז פעמון הדלת צילצל, ג'ני ניטרה מהספא ופתחה את הדלת, בדלת עמדו שני דברים עם מדי משטרה, ואיזה דקיקה עם שיער אסוף לקוקו הדוק, שגרם לפניה להיראות כמו דג בדיאטה.
"מה קורה פה?" שאלה ג'ני, שני השוטרים הביטו אחד בשני ואחרי שתיקה ארוכה, האישה נדחפה בינהים ואמרה:" שלום ג'ני בלו אני לואיסה ממשרד הרווחה אין דרך קלה לבשר לך את זה אבל, לצערי נצטרך למצוא לך מקום לגור בו, כי הורייך נמצאו מתים סמוך למקום עבודתם.
ג'ני הרגישה כאילו מישהו נתן לה סטירה " לא נכון, אין מצב!" לואיסה בעלת פני הדג נאנחה,
" תראי את הצד החיובי, את יכולה לגור איתי" ג'ני הסתובבה אחורה וראתה את מיכאל עומד שם משפשף את עיניו, "צד חיובי? שאלה ג'ני בקול מסוכן, צד חיובי?!!?!?! צד חיבוי?!!!!!!!!!!!!" ג'ני צרחה עליו, היא לקחה את קערת האגוזים שהייתה מונחת לידה וזרקה על מיכאל, היא עלתה בריצה לחדרה וטרקה את הדלת.

מיכאל זה ידיד שלה

שואל השאלה:
מה דעתך?

שואל השאלה:
אוף בטח את כבר לא בטיפס :(

לפני ההערות העיקריות שימי לב יש פה כמה שגיאות הקלדה וכתיב, "צד חיבוי", "נרדם אל" (אמור להיות על).
הפיסןק שלך גם לא תקין. שימי לב שלא כל פסקה=משפט. הייתי מציעה לך לעבוד על מבני משפטים ופיסוק, את ממעיטה בנקודות. בנוסף הייתי מציעה לך ללמוד פיסוק עם מרכאות. גם שימי לב שמה שעשית עם זה: "?!!?!!..." לא תקין. הכי הרבה שאפשר לעשות עם סימן שאלה וקריאה זה ככה: ?! והכי הרבה שאפשר עם סימן קריאה לבד זה: !!! גם חוק בשלשות - סימן קריאה, כמו נקודה, שני סימני הפיסוק היחידים שיכולים לחזור על עצמם לדעתי, אפשר לעשות פעם אחת, או שלוש פעמים. זה אומר שנקודה או סימן קריאה אחד זה אפשר, ושלוש נקודות או שלושה סימני קריאה. שום דבר מעבר.

מעבר הסצנה הזאת הייתה לא הגיונית ממש. היא הייתה מאוד מהירה. קודם כל, תנסי לחשוב על זה בעצמך. זה באמת נשמע הגיוני ששוטרים ואשת רווחה יעמדו בדלת, יסתכלו על ילדה וישר יהיו כזה טוב אנחנו צריכים להעביר אותך למקום אחר לגור בו כי ההורים שלך מתים? זה לא נשמע הגיוני. ואם הכוונה היא שזה לא הגיוני ושהם שמים זין, צריך ממש להפוך את זה ברור ולהראות שזה מכוון.

במקרה בו זה לא מכוון, הנה מה שצריך לקרות:
קודם כל הם יציגו את עצמם ויבקשו להיכנס פנימה. כשהם יכנסו וישבו איתה הם ידברו איתה על הלילה החולף וינסו לחלץ ממנה כמה שיותר מידע על משפחה, קרובים של המשפחה שהם יכולים לדבר איתם שאולי תוכל לבלות אצלם את הימים הקרובים (מבלי לדבר איתה על השיקול, רק לשאול אם יש קרובים של המשפחה, חברים דברים כאלה) ועוד לפני שהיא תבין שמשהו לא בסדר כדי לא לאבד אותה. רק בסוף הם יסבירו לה על המוות של ההורים שלה.
אבל לא אומרים לילד "ההורים שלך מתו", מנסים להסביר בעדינות מה קרה אם המוות לא גרפי. אם זה מוות גרפי אז מסבירים את השעות והזמנים ומספרים על זה שלצערם ההורים שלה מתים. הייתי מציעה לך אולי לנסות למצוא סרטים עם קונספטים דומים ולראות אם תוכלי לשאוב השראה מהם. בהצלחה (:

שואל השאלה:
אוף, אני יודעת על הקטע של הפיסוק, אבל זה באמת עד כדאי כך גרוע?

שואל השאלה:
אני באמת עד כדאי כך גרועה?

כולם גרועים בפיסוק בהתחלה, הכל טוב. כל עוד את מודעת לזה ועובדת על זה, זה מצוין^^

שואל השאלה:
על הפיסוק אני יודעת, אני יודעת שאני גרועה בסימני פיסוק אבל אני מדברת על כל הקטע, כאילו עם זה היה עד כדאי כך גרוע אני מפחדת לדעת מה תגידי אל שאר הספור עם היית קוראתא ותו

הו אל תהי מצוברחת >< העצות האלו הן כדי לתת לך מקום להשתפר ולהתפתח. אל תקחי אותן ללב! לא הופכים מעולים בכתיבה תוך יום, זה תהליך, ונהדר שהצבת את עצמך במקום לקבל ביקורת. לצערי חלק מלקבל ביקורת זה גם לשמוע דברים לא כיפיים @_@ אבל כמובן שלפגוע ברגשות שלך לא הייתה הכוונה שלי.
הייתי אומרת שיכול להיות שמה שאת מנסה לכתוב מורכב מידי בשבילך מבחינת החוויות שהדמות שלך עוברת, ואולי עדיף להימנע מנושאים קשים ומסובכים כמו מוות וניהול מקצועי של אנשים. אז אולי הייתי מנסה לשים את הרעיון הזה בצד, וכותבת רעיון שהייתי מרגישה שאני יכולה להעביר טוב יותר.
א ב ל אם את מרגישה בנוח עם הרעיון, רוצה לכתוב אותו ונהנית ממנו, מה שאני אומרת לא משנה. כי זה לא משנה מה אף אחד אומר על הסיפור שלך חוץ ממך. אל תנסי לחשוב על זה במעולה לעומת גרוע, כל פעם שאני מכניסה את עצמי למיינדסט הזה אני נזכרת שיש המון אנשים שכותבים הרבה יותר טוב ממני ואז אני לא מצליחה לצאת. מה שעוזר לי בסופו של דבר זה להיזכר בכמה אני נהנית ממה שאני כותבת, ולהנות מהתהליך. אחר כך אני עושה את החשיבה.

תני לי לומר לך את זה: הכתיבה שלך לא מושלמת. גם שלי לא. גם של אף אחד לא. אבל כל עוד אנחנו נהנים מהתהליך ועובדים כדי להשתפר, זה משנה? לדעתי לא~
הייתי מציעה לנסות לקחת לעצמך רשימה של דברים שהיית רוצה להשתפר בהם, וללכת עליהם אחד בכל פעם. זה יכול להביא אותך רחוק ולשפר את הכתיבה שלך פלאים^^

מה שכן חשוב לי לציין שאני רואה שלא ממש עשית פה מחקר על איך מערכות ודברים עובדים. לפני שכותבים סצנות שככלה, מומלץ מאוד לבדוק תהליכים דומים, לקרוא על מקרים, לבדוק סצנות בסרטים ועוד במטרה לשאוב מידע ולגלם דברים בצורה יותר נכונה. זאת טעות שהרבה כותבים צעירים עושים. ולמען האמת קצת מחקר יכול להביא אותך רחוק מאוד, והיה יכול לעזור לך מאוד בכתיבת הסצנה הזאת. רוב ההערות שנתתי לך הן לוגיות, זה אומר שאלה הערות שאם היית בודקת במחקר מקדים, היית יכולה לרוב לעלות עליהן בעצמך. מסקנה: פשוט תעשי מחקר. זה לא קשור ליכולות שלך ככותבת, פשוט תנסי למקד את עצמך ולחשוב קצת יותר על העולם בו את משתמשת. זה נגיד משהו שאת יכולה לעשות כדי להביא שיפור מיידי להרבה מהסצנות שלך.

אם תמשיכי לכתוב את תשתפרי, זאת עובדה. אז אל תתני לדברים שאף אחד כותב להניע אותך מזה או לגרום לך לחשוב שאת גרועה. יש לך מקום לשיפור וזה נכון לכולם. אם תמשיכי לכתוב ותעבדי על עצמך ככותבת, את תסתכלי על הסיפור הזה אחורה ותזכרי שנהנית ממנו, אבל גם תראי שהשתפרת המון מאז. אז אל תתני לעצמך להרגיש רע על זה שאת באמצע תהליך. כולנו. אני כותבת למעלה מעשור ואני עדיין בתהליך xd יהיה טוב!

שואל השאלה:
תודה על זה, אבל אני לא מרגישה שזה מסובך לי פשוט כבר הרבה זמן אני כותבת ורציתי יום אחד להוציא ספר לאור :(
רציתי להוציא את הספר הזה יום אחד לאור (אחרי הרבה שכתובי, תיקונים, וכמובן שאתן להרבה אנשים לקרוא אותו) ולמרות שאני יודעת שהביקורת שלך חשובה וסונה, עדיין קשה לי לקרוא את זה, אני לא מצליחה להסביר את זה אבל כאילו חשבתי שהרעיון שלי לסיור טוב, אבל כאילו, אני בסך הכל בת 12 למה שילדה בת 12 תכתוב סיפור טוב שבעניי הוא בטח טוב אבל בעניי אחרים הוא יכול להיראות מה זה זבל, ואני יודעת שתגידי לי לחכות עם להוציא לאור אבל אני מחכה כבר ארבע שנים! ארבע שנים שאני כותבת סיפורים לעצמי :(
אוף...

גם לי היה את הרצון הבוער להוציא ספר לאור בגיל שלך, אני עדיין עם רצון להוציא ספר לאור, אבל למדתי שאישית אני רוצה להוציא ספר לאור שארגיש בנוח לעמוד מאחוריו 100% גם שנים לאחר מכן. ויכול להיות שזאת לא הגישה שלך וזה בסדר גמור, אבל כן חשוב לי להדגיש שלאורך השנים האלו הדעה שלך כנראה תשתנה המון. את תביני הרבה דברים לגבי עצמך, לגבי כתיבה ועוד.
כמובן, אני לא אומרת שלא תוכלי להוציא ספר לאור בגיל שלך או משהו, אני אישית כן חושבת שאת צריכה לתת לזה עוד זמן - הייתי מציעה לתת לעצמך עוד זמן גם כן.
אבל גם אם את רוצה להוציא לאור, אל תרגישי כאילו הכל מוקצב ואת חייבת להוציא ספר לאור עכשיו עכשיו - החלום הזה לא הולך לשום מקום.
הייתי מציעה לך להפריד בין החלום להוציא ספר לאור לבין הסיפור שאת כותבת, כי אני חושבת שזה יכול להשפיע עלייך לרעה. למה שהערתי אין שום קשר להוצאה לאור, אבל הסיבה שאת מתוסכלת היא איך שהביקורת שלי משפיעה על ההוצאה לאור שלך. אין קשר בין הדברים האלו. נסי להפריד בין האחד לשני.
הייתי מציעה לך לכתוב, אבל לא לחשוב שכל ספר שתכתבי יהיה האחד שאת מוציאה לאור חתום בדוק בהכרח. פשוט תכתבי, תהני ממה שאת כותבת, תסתכלי על הוצאה לאור כאופציה למה שאת כותבת באותו הרגע ולא יותר.
אם אחרי שתסיימי את הסיפור, תחזרי אחורה, תערכי, תשני ותנקי תראי שזה האחד שהיית רוצה להוציא לאור, אז זה נהדר. אבל אל תכתבי עם הוצאה לאור תמיד בראש שלך. פשוט תהני, תתני לעצמך להתפתח, להתנסות. אם תחשבי כל הזמן על התוצאה הסופית לא תוכלי באמת להרוויח מהתהליך.
אם יהיה לך כתב עט סגור ערוך ומוכן שאת מרגישה בטוחה שאת יכולה לשלוח להוצאה לאור, לא משנה באיזה גיל, זה נהדר. אם אין לך והמשכת לכתוב ולהשתפר, זה גם נהדר.

חשוב לי לומר שלא אמרתי שהרעיון שלך גרוע, אני לא יודעת מה הרעיון שלך (לא הגעתי לשם tbh), אבל כן חשוב לי להדגיש שגם רעיון גרוע אפשר להציל עם ביצוע. אז תני לביצוע שלך מקום להשתפר. את תהי בסדר אם תעבדי על עצמך, פשוט נסי לא להיות עם סטופר להוצאה לאור או משהו. את תראי שבשנים הבאות ככל שתכתבי יותר הכתיבה שלך תשתנה משמעותית, את תתפתחי המון גם בתור בן אדם ותלמדי המון המון דברים.

בהצלחה^^

שואל השאלה:
חשוב לי לציין שאני כן נהינית מהכתיבה, ואני מתכוונת שנגיד אני עומדת לכתוב את הספר הזה, וכשאסיים אותו, אני אערוך אותו, שוב, ושוב, כי יש דברים שאני רוצה לערוך אבל אתה עלילה עצמה אני אוהבת, ואני אומרת שזה לא חייב לקרות עכשיו, זה יכול לקרות גם בעוד כמה שנים, כאילו מה שבטוח זה לא יקרה בתוך פחות משנה, זה תהליך, ואני חושבת שעד אגיע להוצאה לאור גם ככה יעבור הרבה זמן.
אבל רק חשוב לי לציין שאני כן נהינית מהכתיבה, ותדוה על כל מה שכתבת :)
אני אחשוב יותר על הדברים, תדוה

בשמחה^^ אני שמחה לשמוע שאת נהנית מהכתיבה שלך, תשמרי על זה, ותזכרי שלא משנה מה אומרים בסופו של דבר זה הכי חשוב~

אוקיי, ראיתי את זה רק עכשיו ונראה לי שאנג'י כיסתה את הכל:)
אגב, אנג'י, אני ממש אוהבת את הספרים והדברים שאת עושה בוואטפד, את מדהימה:)

הוו תודה רבה 3>