4 תשובות
דבר ראשון אפילו בני ישראל במעמד הר סיני חטאו בדיוק אחריו בחט העגל הם ראו התגלות ובכל זאת חטאו, אז אפשר להבין לגמרי את אלו שלא מאמינים באלוהים. אם הדור שאלוהים התגלה אליו חטאו אז מה אנחנו?!
זה לגיטימי כן , כפיה גורמת לריחוק, דוגמה מאוד פשוטה הם ילדים קטנים שאם תגיד לילד לא לא לא הוא יעשה את זה במקום אחר בלי שתדע .
אלוהים הוא אהבה ,הוא הטוב , אין סיפה לכפןת טוב על אנשים, כפיה זה לא טוב... צריך לחבר אנשים מאהבה מכך שאת/ה דוגמה הם יראו ,יסתכלו עליך ויגידו ואו! אם זה מה שאלוהים עושה, אם ככה נראה בנאדם מאמין אני רוצה להיות כזה. אם הוא ככה אוהב אותי לא משנה מי אני אז אני רוצה להיות כזה . אני מאמינה בדרך של אהבה וחיבור .
זה לגיטימי כן , כפיה גורמת לריחוק, דוגמה מאוד פשוטה הם ילדים קטנים שאם תגיד לילד לא לא לא הוא יעשה את זה במקום אחר בלי שתדע .
אלוהים הוא אהבה ,הוא הטוב , אין סיפה לכפןת טוב על אנשים, כפיה זה לא טוב... צריך לחבר אנשים מאהבה מכך שאת/ה דוגמה הם יראו ,יסתכלו עליך ויגידו ואו! אם זה מה שאלוהים עושה, אם ככה נראה בנאדם מאמין אני רוצה להיות כזה. אם הוא ככה אוהב אותי לא משנה מי אני אז אני רוצה להיות כזה . אני מאמינה בדרך של אהבה וחיבור .
קנאות לה', זה לא אומר לכפות את דעתי על אדם אחר, קנאות לה' זה אומר שכאשר אני רואה מצב שהוא הפך התורה והמצוות, אני רוצה לתקן אותו.
במעשה זמרי, כל העם עמד, וראה, יודע שזה לא בסדר, כולם הבינו שנעשה פה מעשה אשר לא יעשה, ומה שזמרי עשה זה להתריס, ותהראות לכולם ''הנה, אני עושה מה שאני רוצה''.
ובמקום ההוא, באמת הדרך לתיקון הייתה להרוג אותו, כי לפי השכלים והדעות אז, זה היה המעשה אשר צריך להעשות רק שלאף אחד לא היה את האומץ.
בימינו, אנשים אינם יודעים כלל מהי האמת,
הם נמצאים ''בהסתרה שבתוך הסתרה''.
כלומר הסתרה כל כך גדולה עד שהם כלל לא יודעים שהם בהסתרה.
קנאות במובן של כפיה לא תצליח, מאחר שאינם מבינים כלל מה טוב ומה לא טוב, מה אמת ומה שקר.
כפייה לא תוביל אותם להבנה, להפך.
קנאות לה' היום זה קירוב יהודים, זו אהבה,
זו הסברה, זה ללמד מהי תורה, מהי יהדות.
זוהי קנאות לה', כי שוב, קנאות לה' היא תיקון מה שהוא הפך ה' ותורתו.
והיום, הדרך לתקן היא דרך אהבה, ולא דרך שבירה.
יחי המלך.
במעשה זמרי, כל העם עמד, וראה, יודע שזה לא בסדר, כולם הבינו שנעשה פה מעשה אשר לא יעשה, ומה שזמרי עשה זה להתריס, ותהראות לכולם ''הנה, אני עושה מה שאני רוצה''.
ובמקום ההוא, באמת הדרך לתיקון הייתה להרוג אותו, כי לפי השכלים והדעות אז, זה היה המעשה אשר צריך להעשות רק שלאף אחד לא היה את האומץ.
בימינו, אנשים אינם יודעים כלל מהי האמת,
הם נמצאים ''בהסתרה שבתוך הסתרה''.
כלומר הסתרה כל כך גדולה עד שהם כלל לא יודעים שהם בהסתרה.
קנאות במובן של כפיה לא תצליח, מאחר שאינם מבינים כלל מה טוב ומה לא טוב, מה אמת ומה שקר.
כפייה לא תוביל אותם להבנה, להפך.
קנאות לה' היום זה קירוב יהודים, זו אהבה,
זו הסברה, זה ללמד מהי תורה, מהי יהדות.
זוהי קנאות לה', כי שוב, קנאות לה' היא תיקון מה שהוא הפך ה' ותורתו.
והיום, הדרך לתקן היא דרך אהבה, ולא דרך שבירה.
יחי המלך.
שואל השאלה:
סתם עוד משהיא, את שוללת שיש סיבה למה דווקא באפיקורסים לא מתחשבים, ודינם "מורידין ואין מעלין" (עבודה זרה כו) ביד כל אדם, וללא צורך בביתץ דין, בניגוד שלחוטיאם אחרים שרק לסנבדרין מותר לטפל בהם? באמת הרב אלחמן ורסמן הי"ד הקשה קושיא: איכפא מסתברא. מה אשם האדם שזאת אמונתו והיא פשוט אנסה אותו? הלא צריך להחשיב את אותו אחד לאנוס (בדעתו), ואנוס רחמנא פטריה? אלא שמי שכופר באלוקים - כן אשם בזה, ואמור להיות אחראי על זה. למה? כי לכל מי שיצא מגדר שוטה אמור להיות ברור שלא יכול להיות שהדיו ישפך על הנייר באופן אקראי, ויצא מזה מכתב בעל תוכן חכם. אז זה פשוט לדעת שיש אלוקים, ולא צריך להיות גאון גדול בשביל זה. ואם נקשה שהיו חכמים גדולים עולמים שכפרו (אריסטו שאמרו עליו שהוא היה רק מדרגה אחת למטה מן הנבואה) - אז איך נאמר שהסיבה שניתן למוות על האמונה כי בגלל שהשכל מחייב אותה? אלא שאצל אותם חכמים, תאותם לעבירות הייתה יותר חזקה משלכם, ואם כן - הם משוחדים, ועל שוחד נאמר "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (דברים טז, יח). אז בעיה שלה שהם מתוואים. הם הם היו עם מידות טובות - לא היו כופרים, ובקלות יודעים שיש אלוקים.
"אם הוא ככה אוהב אותי לא משנה מי אני אז אני רוצה להיות כזה"
- הבעיה היא שזה לא מה שיהודי דתי באמת אמור להיות, כי אהבה באמת תלויה בהליכה בדרך ה', כמבואר באבות דרבי ניתן טז, ה: היהודים - זה בגלל שהוא הולך בדרך ה' יתברך, וכן מפורש באבות דרבי נתן:
"הלא הוא אומר (ויקרא יט, יח) "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'"? מה טעם? "כי אני בראתיו"? - ואם עושה מעשה עמך - אתה אוהבו, ואם לאו - אי אתה אוהבו" (אבות דרבי נתן, פרק טז, ה).
סתם עוד משהיא, את שוללת שיש סיבה למה דווקא באפיקורסים לא מתחשבים, ודינם "מורידין ואין מעלין" (עבודה זרה כו) ביד כל אדם, וללא צורך בביתץ דין, בניגוד שלחוטיאם אחרים שרק לסנבדרין מותר לטפל בהם? באמת הרב אלחמן ורסמן הי"ד הקשה קושיא: איכפא מסתברא. מה אשם האדם שזאת אמונתו והיא פשוט אנסה אותו? הלא צריך להחשיב את אותו אחד לאנוס (בדעתו), ואנוס רחמנא פטריה? אלא שמי שכופר באלוקים - כן אשם בזה, ואמור להיות אחראי על זה. למה? כי לכל מי שיצא מגדר שוטה אמור להיות ברור שלא יכול להיות שהדיו ישפך על הנייר באופן אקראי, ויצא מזה מכתב בעל תוכן חכם. אז זה פשוט לדעת שיש אלוקים, ולא צריך להיות גאון גדול בשביל זה. ואם נקשה שהיו חכמים גדולים עולמים שכפרו (אריסטו שאמרו עליו שהוא היה רק מדרגה אחת למטה מן הנבואה) - אז איך נאמר שהסיבה שניתן למוות על האמונה כי בגלל שהשכל מחייב אותה? אלא שאצל אותם חכמים, תאותם לעבירות הייתה יותר חזקה משלכם, ואם כן - הם משוחדים, ועל שוחד נאמר "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (דברים טז, יח). אז בעיה שלה שהם מתוואים. הם הם היו עם מידות טובות - לא היו כופרים, ובקלות יודעים שיש אלוקים.
"אם הוא ככה אוהב אותי לא משנה מי אני אז אני רוצה להיות כזה"
- הבעיה היא שזה לא מה שיהודי דתי באמת אמור להיות, כי אהבה באמת תלויה בהליכה בדרך ה', כמבואר באבות דרבי ניתן טז, ה: היהודים - זה בגלל שהוא הולך בדרך ה' יתברך, וכן מפורש באבות דרבי נתן:
"הלא הוא אומר (ויקרא יט, יח) "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'"? מה טעם? "כי אני בראתיו"? - ואם עושה מעשה עמך - אתה אוהבו, ואם לאו - אי אתה אוהבו" (אבות דרבי נתן, פרק טז, ה).
אנונימי
מסכים עם בית חב"ד.
קנאות זה דבר טוב והכרחי, אבל השאלה מהי קנאות ואיך מוציאים אותה לעולם בצורה הטובה ביותר ❤
קנאות זה דבר טוב והכרחי, אבל השאלה מהי קנאות ואיך מוציאים אותה לעולם בצורה הטובה ביותר ❤