חבר שלי נפרד ממני בשנתיים וחצי שלנו בגלל שיש לי מגבלה.

אנחנו לא חוגגים את כל הוחצי האלה, אבל אני הכנתי לו משהו ממש יפה וחמוד, אפילו לקחתי אותו לפיקניק בצוק ליד הים עם הרכב ואני תיכננתי הכל כמו בסרטים, והוא אמר לי שהוא צריך לדבר איתי על משהו חשוב, והוא פשוט עצר את כל הערב ואמר שאנחנו לא מתאימים יותר... ניסיתי להבין איתו למה הוא מרגיש ככה פתאום ולברר מה קרה והוא התחיל לצעוק עליי ולהגיד לי "את מקשה עליי ואני לא רוצה להמשיך להגיד עוד למה אנחנו לא מתאימים זה פשוט לא עובד יותר" ואני רעדתי ולא הבנתי מה קרה ופשוט קמתי והשארתי הכל שם והלכתי לרכב ונסעתי משם.
זה קרה לפני חמישה ימים, ולפני שעה חברה שלי התקשרה אליי וסיפרה לי שהוא בעצם נפרד ממני בגלל המגבלה שלי, בגלל שיש דברים שאני לא יכולה לעשות כמו כל שאר הבנות אז זה "הקשה" עליו, בגלל שהגוף שלי "פגום" בעיניו אז הוא נפרד ממני, ופשוט בגלל שאני לא מספיק טובה בשבילו.
אני לא מספיקה לבכות, אני אהבתי אותו כל כך והיינו ביחד אשכרה שנתיים וחצי, ואני לא מאמינה שכל האהבה הזו הייתה מזוייפת, אם אני מקשה עליו כל כך והגוף שלי פגום בעיניו אז למה לגרור אותי שנתיים וחצי ולגרום לי להאמין שבאמת יש מישהו אחד בעולם הזה אוהב אותי?! אני מרוסקת ואני לא יודעת מה לעשות, אני שונאת את עצמי כל כך כמו שלא שנאתי בחיים.
הוא פשוט הוכיח לי שאני באמת לא כולן, שאני נכה שתשאר לבד כל החיים שלה.