היי אני רוצה לשתף אתכם במשהו שאני עוברת ..

חח את הרסת את זה בזה שבגדת בו
אין לי משהו טוב להגיד לך כי וואלה אני שונאת בוגדים אבל שיהיה בהצלחה

אוי, אל תחשבי ככה.
זה ממש שובר אותי לראות שיש אנשים שחושבים דברים כאלה.
תקשיבי, גם אני וחבר שלי נפרדנו.
ועזבי רגע את זה- גם החברה הכי טובה שלי ואני נפרדו וזה קרה יומיים אחרי. (והיא הייתה איתי 5 שנים).
אני יודעת איך את מרגישה, אני יודעת איך זה לאבד את האנשים שהיו כל עולמך.
אבל ברגע שזה קורה, תחשבי על זה שתכלס- הם בחרו לעזוב, והבן אדם היחיד שבחיים לא יעזוב אותך לא משנה מה, זו את עצמך.
תקחי את כל האהבה שיש לך כלפיו, את כל ההשקעה שנתת בו וכל מה שהרגשת, ותתחילי לתת את זה לעצמך, כי את הבן אדם שתקומי איתו כל בוקר ותלכי לישון איתו כל לילה עד יומך האחרון.
תשקיעי בעצמך, תמצאי את מה שעושה לך טוב ותוציאי מזה את המיטב.
תנסי להכיר אנשים חדשים, תנסי לחזור לקשר עם אנשים ישנים, תנסי להתרגש ולהעריך כל דבר קטן.
תנסי לשמוח מכל דבר הכי הכי קטן שקורה.
אתן לך דוגמה: העלתי תמונה לאינסטגרם, ומישהי שאני בכלל לא מכירה (חברה של חברות שלי) הגיבה לי שאני יפה.
עוד דוגמה: דיברתיעם 2 ידידים טובים שלי והם ממש הצחיקו אותי והיה לי כיף.
את יכולה אפילו להשתמש בדברים הכי פשוטים, שהקפה שלך הבוקר יצא טוב.
תעריכי כל דבר קטן שקורה, ואז דברים גדולים יתחילו לקרות מעצמם.
תעשי כל מאמץ שאת יכולה כדי להשקיע בעצמך ולגרום לעצמך להרגיש טוב יותר, כמו שעשית בשבילו ובשביל האנשים שאת אוהבת.
והמשפט שהכי מלווה אותי בכל סיטואציה קשה שאני עוברת- fake it until you make it.
תרגום: תזייפי את זה עד שתעשי את זה.
משפט שאמא שלי וסבתא שלי תמיד אומרות לי, גיליתי מניסיון העבר כמה שזה נכון.
לדוגמה, כשאת לא מצליחה להרגיש משהו, כשאת לא מצליחה להרגיש טוב או להאמין שאת מתקדמת, פשוט תשכנעי את עצמך שזה המצב, שזה כן קורה.
בסופו של דבר, את אשכרה תרגישי את זה, זה אשכרה יקרה.
אז תזייפי כרגע אם זה מה שצריך, ובסוף זה יהפוך לאמיתי.
אני ממש מקווה שעזרתי, אם את צריכה עוד משהו את מוזמנת לפנות אליי בפרטי.
תיהי חזקה, אני מבינה אותך.

הי,
שומעת את היאוש ואת העצב האינסופי בדברים שכתבת. אני מתארת לעצמי שזו הרגשה מאד מטלטלת, להרגיש כך. נשמע שהחבר היה חלק בלתי נפרד מחייך, סלע איתן להשען ולשאוב כוחות ממנו. נראה שהכאב הגדול הזה מביא אותך למחשבות קשות, עד כדי מחשבות על מוות.
ויחד עם זאת, מצאת את הכוחות לשתף, לפרוק. מאד לא מובן מאליו. כל כך חשוב לא להשאר עם תחושות כל כך מכבידות, מפחידות, לבד.

אני מתנדבת בסה"ר, סיוע והקשבה ברשת. יש לנו צ'אט, אנונימי שם תוכלי לשתף ולחלוק את תחושותייך ומחשבותייך עם אחד ממתנדבנו. את מאד מוזמנת לנסות, אנחנו שם בשביל זה.
שלך,
מתנדבת סה"ר

אל תוותרי ונסי להתחיל מחדש, מצאי כוחות חדשים