טוב, אז אין לי חברים בכלל (ואני מתכוונת לזה) אפילו לא אחד

שואל השאלה:
בבקשה אל תגידו "אין סיכוי שאין לך אפילו חבר אחד" כי באמת שאין לי.

אני בול כמוך
ואם הייתי יודע מה לעשות אז כנראה שלא הייתי בול כמוך

אני מכיר את ההרגשה ואם את רוצה לדבר עם מישהו אני כאן

את יכולה לדבר איתי הכל יהיה בסדר

תקשיבי אני באמת מצטערת לשמוע שאת מרגישה ככה! אולי תנסי ללכת למקומות חדשים, להתנדב, לעבוד, את בת 18 אז השירות שלך בטח מתקרב נכון? שם תוכלי להכיר אנשים חדשים ולפתוח דף חדש. אני באמת מבינה את הקושי שלך ואת ההרגשה הגרועה הזאת, תזכרי שהתקופה הזאת תעבור ותשתדלי לקדם את עצמך גם כשזה קשה ותמיד לעשות משהו ולא להיות בחוסר מעש. הכל יהיה בסדר, אם את צריכה משהו אני פה

יותר ממוזמנת לשלוח לי הודעה, אני בגילך

אני גם כמוך :(

מוזמנת לדבר איתי
אני מבינה את ההרגשה שלך

אני מזדהה איתך
מוזמנת לפרטיי

אני בת 17 ובדיוק באותו מצב כמו שלך
אם פעם תרצי לפרוק או לדבר את יכולה לפנות אליי

ברוך הבא למועדון אין לי מה להגיד לך אני כמוך

מציעה לך לדבר עם ההורים שלך,ותאמיני יום אחד מישהו טוב יבוא עם כל מה שאת תאהבי בו(חבר,חברה)

הי יקרה, כדי למצוא חברים ויותר משמעות, אני ממליצה לך להתנדב בדברים שמעניינים אותך או שהיית שמחה לתרום בהם. זה יכול להיות התנדבות ממש כגון מד"א/ בית איזי שפירא וכו'.. או משהו קטן יותר, כגון- לארוז אריזות מזון וכו'.. שם את גם תזכירי יותר אנשים ותהיה לך אינטראקציה איתם וגם תצליחי להיות מאושרת בעקבות המעשים הטובים.

אני מאוד אשמח לדבר איתך
מבינה אותך אחותי
תשלחי לי הודעה אני אשמח לשמוע אותך ❤
אני בת 17 וחצי

אני מבין את ההרגשה שלך אני לא מכיר אותך אבל גרמת לזה שיהיה לי אכפת ממך.
אני יודע שעכשיו המצב קשה ואין לך אינטרקציה אז אני מציע לך דבר כזה תתחילי כל יום לשאול סתם אנשים ברחוב: מה השעה , איפה יש חנות פיצה ,סופר ממתקים
איפה זה רחוב ככה וככה. לי זה עזר להתגבר על החוסר אינטרקציה גם בגלל הקורונה וגם בכללי אז אני בטוח שזה יעזור לך גם
אם את רוצה לדבר בפרטי על עוד משהו אני יותר מאשמח לעזור לך (בן 17)
(:

גם אני רוצה חברים

אנונימי ממה שנראה אתה המומרמר כאן

זאת לא הסיבה היא פשוט לא מצא את המקום שלה ואתה זה שמגעיל אליה ועוד באנונימי אם אתה מתכוון למה שאתה אומר תגיד את זה בלי אנונימי

אני ממש כמוך בידיוק אותי דבר רק בבן

כנראה אתה מהמקובלים שחושבים שהם הכל ^
מי ירצה להיות חבר של אחד כמוך ? ^
אתה לא מכיר אותה וממש אבל ממש לא נכון זה שאין לה חברים לא אומר שאין לה כישרון או יכולות
כולנו בני אדם , לכל אחד יש לו כישרון

קולה טעם החיים ^
זה ממש לא לעניין מה שאמרת עכשיו

וואי חסר חיים מה אתה רוצה מהבן אדם
סתם מחפש ריבים פה על חשבון בחורה

קולה טעם החיים מה יש לך ? ^
במקום לעזור לאנשים אתה בא ויורד עליהם ???

קולה טעם החיים בגלל אנשים כמוך יש אנשים בדיכאון

יש אפליקציה בשם האווס פארטמ תורידי ופשוט תכירי שם אנשים יש שם אנשים מדהימים אני בטוח שאת תמצאי

אין לך חבר/ה הכי טובה?

גם אני בול כמוך

היי אני ממש מבין אותך, הייתי ככה בדיוק :)
תרגישי חופשי לשלוח הודעה

היי ;))
שמעיה אני מבינה את ההרגשה שלך חלקית, כמובן לא נורא כמו שלך,
מה שיכול לעזור לך טיפה לעשות אינטגרקציה זה אולי לדבר על חברים לכיתה בקבוצה הכיתית, ולאט לאט זה יכול לעזור לך להכיר חברים ושהם יכירו אותך, ואז כשנחזור למסלול הלימודים תוכלי את או הם לנסות לפתח שיחה וזה יכול להיות נורא נחמד.
מנסיון, זה עובד. ואם את רוצה את יותרר ממוזמנת לדבר איתי, ושיהיה חברות, אני אשמח להכירך :))

עכשיו, קולה טעם החיים.
הייתי מבינה אם היא הייתה רושמת את זה בצורה של ספאם, או שמחפשת רחמים, אבל הילדה באמת הגיעה לבקש עזרה, ולא להתלונן על החיים ולא לעשות כלום עם עצמה, היא שאלה את השאלה כדי למצוא פתרון. אז קצת לא מכבד מצידך.

אהובה יותר ממוזמנת לפרטיי

שלחי לי הודעה :)

בני 18,קפצו על המציאה

אחותי בת 21 ואין לה אף אחד, רק היא והטלפון שלה (למרות שיש לה אותי ואת המשפחה)
לי תמיד אומרים, גורלו של אף אחד הוא להישאר לבד בעולם. כן, גם לי קשה להאמין אמנם אני רק בת 15. אני לבד בדד ולא מאמינה שאי פעם יהיו לי חברים. אבל פשוט תחכי ואני בטוחה שאת לא לבד, לי יש את המשפחה שלי שעם כמה שזה נשמע קיטשי, הם החברים הכי טובים שלי, אני יכולה לסמוך עליהם.
יש לך בן אדם כזה? מישהו מהמשפחה אולי? אם כן, את לא לבד

מבינה אותך
אם בא לך לדבר את מוזמנת לשלוח הודעה ❤

את יכלה לוותר ולהרים ידיים ולהתבכיין שאין לך חברים, אבל בזמן הזה את יכלה לצאת ולחפש כאלו. הם לא בהכרח חייבים להיות מהבית ספר שלך, אלה גם מבחוץ. את בת 18 משמע את קרובה לצבא או כבר בצבא, ושם את תפגשי את החברים האמיתיים שלך לחיים.

גם אני בת 18 והבן אדם היחיד שישלי בחיים(לא כולל משפחה) זה הבן זוג שלי והוא לוחם ככה שאני די לבד
מוזמנת לדבר איתי

אחוצי בול כמוך, אחד לאחד גם היא בת 18.
את רוצה אולי לדבר איתה? היא תשמח נראלי אתן ממש תסדרו.. אם את רוצה את מוזמנת לפרטי

אם את צריכה עזרה אני פו בשביל לעזור כי גם אני ככה

תקשיבי את רק בת 18 כל החיים לפניך תצאי לאיזה מוסד של לימודים או לצבא או התנדבות או כל דבר אחר ותראי ששם תכירי אנשים

אני מכיר את ההרגשה של להיות בלי חברים (למרות שלי זה לא ממש מפריע). אם את רוצה לדבר אני כאן ויותר מאשמח

יכולה לדבר איתי תמיד :) על כל נושא שתרצי
כל מי שרוצה יכול

אני גם כמוך
אבל אני מתפקדת הכי טוב לבד , טוב לי הלבד הזה
כנראה שאת בן אדם חלש יותר ואת צריכה אנשים כדאי להתמודד

רוצב להיות ידידה שלי

לפי דעתי תנסי לחשוב אולי הבעיה בגישה שלך?
לא שופטת או משהו אבל כנראה שיש סיבה שאנשים לא מתקרבים אלייך
ודרך אגב מי שכתב בתגובות שזה אומר שהיא גאונה או משהו זה ממש לא קשור
כנראה אין לה יכולת לפתח שיחה או יש לה בעיה בך תחבר עם אנשים
ואפשר לטפל בזה דרך פסיכולוגית
אולי יש גם חרדה חברתית לכי תדעי

היי , אני ממליץ לך להתנדב בכל מיני מקומות ולהכיר חברים , גם בהאוס פרטי או אינסטגרם או בכל רשת חברתית אחרת זה בסדר.

את עוד מעט תתגייסי לא ? את יכולה להכיר שם אנשים ולפתוח דף חדש , תאמיני לי שאם את יכולה ליישם את זה אז את תיהיו שמחה מאוד.

אני מבין את ההרגשה , לי יש חברים מזויפים אבל הם לא בדיוק חברים אני מעדיף חברים שאני יכול לסמוך עליהם ושיכולים להבין אבל לצערי אני לא מוצא כאלה..
הכל טוב..

לגבי הריב שהיה עם פח קולה , הוא סתם פרובוקטיבי , אל תתייחסי אליו אוקיי ?

אני יודעת שמלא כתבו אבל אני אכתוב בכל זאת,
אני אשמח להיות חברה שלך:)))
אני רצינית,אם בא לך את יותר ממוזמנת לכתוב לי בפרטי

גם לי אין וראיתי כמה בתגובות שבאותו מצב אז בואו ננסה לפתוח קבוצה בווטסאפ או משהו :) אם את לא בעיניין תדברי עם אמא שלך ותבקשי שהיא תחפש לך את אחת הקבוצות האלו לילדים עם חדרה חברתית- אני הולכת לנסות גם בעצמי (אין לי חרדה חברתית אבל יש לי בעיה עם ליצור קשרים אז זה יכול לעזור)

היי אני מבין אותך באמת אני גם הייתי ככה פעם
מי שלא חווה את זה לא יבין את זה הבדידות שהורגת אותך מבפנים, המחשבות שלא מרפות,
אין עם מי לשתף את מה שעובר אליך...
והיי תראי איזה קטע שנתיים אחרי ואני מוקף בחברים שפעם לא חלמתי שיהיו לי כאלו עם אני הצלחתי אז למה שאת לא ?
בכול מקרה את מוזמנת לדבר איתי על כול מה שאת עוברת אני לא שופט ❤

יקירה, אני רק אשאל האם יש אופציה לפנות להורים ולהסביר להם שאת צריכה עזרה . אם ההורים יכולים לממן לך עזרה מקצועית כדי לקבל כלים איך ליצור קשרים חברתיים. נסי גם לבדוק דרך קופת חולים יש היום אנשים מקצועיים שעובדים איתם והתשלום סמלי.

אוקי שמעי, אני ממש מזדהה, הייתי ככה עד גיל 17, עכשיו אני עוד מעט 19
הייתי באמת במצב כזה גם, איך יצאתי ממנו אני לא אפרט פה מול כולם (מוזמנת לפרטי אם זה מעניין אותך)
בסופו של דבר מה שעזר לי בדרך זה להצטרף למסגרות חדשות, להיות כמה שיותר חברותי לאנשים ולהיות כנה עם עצמי איפה אני נמצא ולאן אני רוצה להגיע, להציב מטרות ובאמת לנסות ולהגיע אליהם, בהצלחה!
מרווה שעזרתי(:

אפשר להיות חברה שלך?

היי אני באותה סיטואציה כמוך..
מוזמנת לדבר איתי תמיד ולהעביר את הבדידות :)

אני עוד מעט בת 18 וגם אני ככה.
תשלחי הודעה אפשר שנדבר

אוף הלוואי וסטיפס היו נותנים לעבור לקבוצות בוואטסאפ/ דיסקורד וכאלה
יש פה אנשים טוביםם

הומור פותר הכל
ואופטימיות

שואל השאלה:
חברים תודה רבה לכל אחד ואחת מכם על התשובות

ול"חריף אש"^
שתדע שאני בן אדם עם ערך עצמי וביטחון עצמי גבוהים מאוד! יש בי המון דברים טובים (כך כולם אומרים עליי לפחות)
כמו שאמרו מעליי, כנראה לא מצאתי את המקום שבו אני באמת אתחבר לאנשים, אבל אני לא אוותר ואמשיך לחפש.

ועוד פעם תודה לכולם על האכפתיות והכנות!

אנונימית יקרה,
קודם כל, זה מאוד מרגש ומחמם את הלב לראות את שלל התגובות שקבלת על ההודעה שהעלת פה, כמה איכפתיות ורגישות שאינן מובנות מאליו כלל....
להרגיש לבד, לא אהובה, לא נתמכת, זה וודאי מאוד מרוקן ומדכא.. נשמע שאת אולי מעט חסרת אונים ואינך מוצאת את מי לשתף, מקום נוח לפרוק את העצב והמועקה

יקירה, אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), ואני רוצה להזמין אותך לצ'אט האנונימי והאישי, קודם כל כדי שלא תהיי לבד. אני מזמינה אותך לשתף אותנו עוד במה שעובר עליך, לפרוק קצת מהעומס הזה
אנו נקשיב, נתמוך ואולי יחד איתך נחשוב איך להתקדם, איך למצוא דרכים נוספות להתמודדות.
אני מצרפת את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת מתי שאת מרגישה שאת צריכה,
שלך,
מתנדבת סה"ר