תהיוו אנשים טובים ותכנסו מתחננת

רעע לי באמת שרעע ליי אני כל הזמן לבד חברים שלי לא עושים כלום החברות המצומצמות שלי כבר לא חברות לשתיים יש חבר והן שחכו מאיתנו אחת מפחדת מהקורונה השנייה אמא שלה לא מסכימה לה לצאת עד מאוחר וזאת שאני הרוב איתה כל היום אצל אמא שלה (לא מאותו עיר) ואני מרגישה לבד ונראה לי שבנים לא מסתכלים עלי כי אני שמנמנה לא מלאה פשאלה יש קצת
ואמא שלי תמיד זורק לי הערות כמו כמה את אוכלת תפסיקי את סוסה ובאמת שאני לא אוכלת אני נגיד קמה ב13 רק ב15 אני שותה איזה נס או שוקו ובאמת שעד שלא מקרקרת לי הבטן במצב שכבר הבטן כואב לי מרעב אני לא נוגעת במשהו ואני לא נוגעת בחטיפים או מתוק כבר תקופה וזה גורם לי להרגיש רע עם עצמי ותמיד יש לי לבכות וזה נמאס ליי