בת 19, אף פעם לא היה לי מישהו, מרגישה שזה אף פעם לא יקרה.

מבינה אותך אחותי ואני בת 21, בתור אחת שדיי איבדה את התקווה אז אני לגמרי רק יכולה לאחל לך שתמצאי את הבחור המיוחל ושתהיי מאושרת.

אני בן 20 וגם לא מצאתי עדיין. אין מה להתייאש בסוף יגיע

אצלי יש סיטואציה דומה אך שלי כן יצא להכיר מישהי מפה והיינו חברים שנתיים עד שהיא נפרדה ממני בדרך מאוד חרה לא יפרט יותר מדי אבל זה גרם לי די לאבד תקווה שאני אי פעם בזמן הקרוב יכיר מישהי לזוגיות.

יבוא לא יבוא זה לא מעניין אותי אני פשוט כמו מלא אנשים רוצה מישהי לשמח כל לילה ובוקר בכל מיני דרכים.

מבין את ההרגשה ואין מלא מה לעשות ככה זה. העולם לא תמיד נחמד.

אני יודעת שאני יותר קטנה ממך אבל מה שאני חושבת זה שאת צריכה אולי להיות יותר פתוחה עם בנים ולא לעשות צעד שיגיע משום מקום, צריך קודם כל להתחבב או להתחבר, ולא דווקא למישהו ספציפי אלה סתם ככה שיגיע בטבעי, ככה תראי שזה אולי יכול לעזור לדעתי.

זה יקרה בסופו של דבר אולי תנסי יותר לנסות להכיר אנשים אפליקציית הכרויות למאת לדייטים וכאלה וכן תיזמי את המהלך הראשון כשמישהו מוצא חן בעינייך

יש כל כך הרבה בנות שבוגרות מבנות אחרות ובגלל זה יותר קשה להן למצוא אהבה... רוב הבנות שאני מכירה שהיה להן חבר הן הכירו במסיבות וביציאות באמת או חובה וכאלה ויש בנות שפחות מתחברות לזה... תאמיני לי שאהבת נעורים זה לא כזה וואו כמו שעושים מזה.. מלא חברות של אמא שלי הכירו את החבר הראשון שלהן בגיל 23 והן גם התחתנו איתו ולא היו צריכות לעבור בנים ושברוני לב בשביל זה... תשמרי את השאלה... תחזרי אליה כשתהיא נשואה פלוס ילד :)

יפה שלי אם זה אמור להגיע זה עוד יגיע אל תדאגי!!

שמעי בתכלס כל בחורה יכולה להשיג מישהו זו לא בעיה, במיוחד בגיל שלך
פשוט תתחילי לצאת יותר למקומות ולדבר עם אנשים עם כמה שזה קשה ואני מבינה אותך זו הדרך היחידה

את עוד תמצאי(;

יבוא יום ואחד יגיע

מזאת אומרת "אני יוזמת"? את מתחילה איתו או שאת רק חושבת על החיים שיהיו לכם ביחד?
יש הבדל.
לחשוב על החיים שלכם ביחד זה לפנטז.
ללכת להתחיל איתו זה ליזום.

זה יגיע אל תדאגי =) מבטיח הכל מכוון מלמעלה

את לסבית

צודקת, זה לא יקרה....

אני בת כמעט 14 ועוד אין לי זוגיות נו באמת מה הלחץ זה יגיע כשזה יגיע לא צריך לרדוף אחרי זה

איך את בת אם אתה אנונימי

זה המשתמש של אח שלי אין לי משתמש משלי בסטיפס פשוט

מבין אותך..
גם אני ככה וכל מה שאני שומע זה שכל החיים עוד לפניי.. אבל זה מעצבן שאומרים את זה..
מוזמנת לדבר תמיד :)

אנונימית תכתבי לי הודעה בפרטי

אין לי כל-כך ניסיון עם בנים כי גם לי לא היה חבר (מבחירה) והבנים היחידים שאני בקשר איתם זה אבא שלי ואחים שלי אבל בדרך כלל כשאתה לא מצליח ליצור אינטראקציה עם אנשים כל-כך הרבה זמן כנראה משהו עוצר אותך אולי את ביישנית מדי אולי יש לך יותר מדי דרישות ואולי טראומה שחווית זה גם יכול להיות תנסי "לצאת מהקופסא" וגם בנים שניראים הכי לא הסגנון שלך או משהו כזה תנסי להכיר תנסי לדבר מאחלת לך בהצלחה

אני בן 18 , ומעולם לא הייתה לי מישהי..
אני מרגיש כמוך, אבל אין ככ מה לעשות.
גם לי לא יצא כלום מהתאהבות, קראשים - רק חרא אכלתי מזה.

כנראה שהחיים תכננו לך דברים אחרים..

#אנונימי אחר

אי אפשר להכיר אני גם בגיל שלך והתייאשתי..
אף גבר לא מתחיל איתי ובאמת שאני נראית טוב

אנונימי מה הכוונה שיפור עצמי

זה פשוט יבוא, צריך להפסיק לחפש ופשוט לחיות את הרגע שיש... עד גיל 22 לא היתה לי אף אחת ואף פתאום אחת הידידות שלי הפכה לבת זוג שלי... אנחנו מכירים כבר שנתיים והיא לא חשבה שהיא תהיה איתי, היא אפילו לא רצתה חבר בכלל ובום!! דברים משתנים והזמן יגיע, פשוט תנסי לא לחשוב על זה ופשוט לתת לזמן לעשות את שלו.
עדיף להתאהב פעם אחת ולכל החיים מאשר להתאהב מיליון פעמים ולהתאכזב כל פעם מחדש

אנונימי זה מעצבן שזה ככה, בגלל זה לגברים אין אומץ להתחיל עם נשים יפות

^הלוואי שתיהיה לי חברה כמו אנונימית
#אנונימי אחר

בלי לחץ הכל בסדר !! כל דבר בזמנו
בסוף זה יגיע את עוד תמצאי ❤

אני בדיוק כמוך בסיטואציה מזדהה איתך אפילו
החלטתי שאני אפסיק לחפש את הדברים ואתן לרגע לקרות בעצמו, מתי שאלוהים יחליט זה יקרה
עדיף לחכות לפעם אחת בצורה הכי טובה שתהיה מאשר כמות מסוימת ולחוות יותר אכזבה

את תמצאי, וחוץ מזה לדעתי עדיפה מישהי שלא היו לה 100 בחורים קודם, וזו הסיבה שאני לא יוצא עם בנות בגיל הזה, אני מחכה לגיל שלך כדי להתחיל לצאת
דרך אגב, את לא רוצה לצאת עם מישהו כדי להשיג נסיון, תצאי עם מישהו שאת אוהבת

אני בת 18 וחצי וגם
וזה לא כזה משנה לי...
את לא מעדיפה בחור אחד לחתונה? למה צריך אקסים? הכי טוב לא להיפגע מאהבה, לפחות להיפגע כמה שפחות
תתחילי לצאת הרבה ואת תמצאי
אל תהיי נואשת לזה

אני בגילך
וזה נראה כאילו אני כתבתי את השאלה הזאת ._.
בואי נעזור אחת לשנייה

יש לך אותי

גם אני במצב הזה, בן 19 ולא רואה זוגיות באופק.
מנסה לא לחשוב על זה יותר מידי ויותר להתעסק בעצמי, תנסי לשפר את עצמך ולהוציא את המקסימום שלך בשביל עצמך.
זה גם יעזור בדיעבד כי מתי שבנאדם שלם עם עצמו לגמרי אז יותר אנשים ימשכו אליו בצורה טבעית כי הוא בנאדם זורם

יש לך עוד 11 שנה עד גיל 30
לא הגזמת?

אני מבינה אותך לגמרי, וגם לי עולות המחשבות האלה לפעמים, אז אתחיל ואומר שהדבר האחרון שאת אמורה להרגיש זה שמשהו חריג או משונה בך... אנחנו לא היחידות שמרגישות ככה כמו שאת רואה פה בתגובות לשאלה, פשוט לא הרבה מרבים לדבר על זה ובאמת קשה לחשוב אחרת כשכל מה שיש מול העיניים זה זוגות ומערכות יחסים פוטוגניות באינסטגרם.
מהצד זה יכול להרגיש שיש אנשים שהכל בא להם בקלות- כאלה שעוברים ממערכת יחסים אחת לשנייה ותמיד יש להם פרטנר... אבל זה לאו דווקא נכון. שום דבר לא בא משמיים והכל עניין של עבודה עצמית. את אומרת שאת רוצה אהבה? אוקיי, ומה את עושה בשביל זה? צריך לעבוד בשביל זה, לחפש את הזוגיות, לשבור סטיגמות וליזום, להירשם לאפליקציית הכרויות ולשים ז* גדול על מי שמסתכל על זה בצורה עקומה.
וזה הכל- אי אפשר לצפות שיהיו לנו חיים תוססים וכיפים מבלי לעשות יותר מדיי כדי שזה יקרה... האביר לא ידפוק על הדלת או ילחם עלייך אם לא תעשי צעד בעצמך, ואם תתני לחוסר ביטחון לחלחל דרכך, כי זה מה שיבנה עוד ועוד חומות שיקשו על האנשים הנכונים להכיר אותך באמת.
קל להגיד וקשה ליישם, גם אני מתמודדת עם הקושי הזה ואני בת 21 שעדיין לא חוותה את האהבה שמדברים עליה בסרטים.. גם אני לפעמים נוטה לזלזל בעצמי ולהפחית מהערך שלי כשאני מתחילה לחשוב מה לא תקין בי.. אבל לא. אני יודעת שמי שיצליח לראות מי אני באמת יזכה, ואני מספיק בטוחה בעצמי כדי להגיד שזה עניין של זמן, למרות שאני שונאת את צמד המילים האלה...
אז גם את צריכה להיות מספיק בטוחה בעצמך. דווקא האנשים שנוטים לפקפק בעצמם הם האנשים הכי יקרים ומדהימים שיש, ועוד בלי להכיר אותך אני יודעת שאת כזאת.
18 זה ממש לא מאוחר אגב.. עם גישה נכונה וביטחון הגבר שלצידך לא יסתכל על זה כחיסרון. תכריחי את עצמך להיות פתוחה יותר ולתת לאחרים גישה אלייך, סוג של fake it until you make it. זה אמנם קשה יותר בתקופה הנוכחית כשאין יותר מדיי סיטואציות חברתיות, אבל עדיין תמיד יש אופציה להכיר אנשים חדשים- בין אם זה בגיוס אם את מתגייסת בקרוב, עבודה, ורשתות חברתיות.
אשמח שתשלחי לי הודעה לפרטי ונמשיך לדבר על זה 3>

עם לדוגמא יש לך ידיד ממש טוב אז תנסי אולי לפתח איתו שיחה
ולשאול אותו עם הוא רוצה לצאת לדייט

באמת שזה יכול לקרות שלא יהיה חבר בגיל כזה, לגיטימי.
אבל אם את ממש רוצה, לדעתי את צריכה לשנות משהו בגישה שלך.
לא סתם קורה מצב כזה, לדעתי לפחות.
אולי הגברים שרוצים לגשת אלייך מקבלים ממך רושם שאין לך עיניין ואת לא מחפשת להכיר, אני באמת לא יודעת.
נסי לחשוב מה את משדרת.
אולי את מאוד ביישנית והם מפרשים את זה שאת סנובית ולא רוצה לדבר או להכיר (מהניסיון האישי שלי לא בנושא הזוגיות, אלא עם חברים כי יש לי חרדה חברתית)
נסי לחשוב ממה זה נובע.

אמאלה אני כל כך מזדהה איתך
אני מרגישה כאילו אני כתבתי את זה, אחותי זה יבוא, אני יודעת שזה מתיש לחכות ואני באותו המצב בדיוק כמוך, אני מרגישה כאילו אף אחד לעולם לא ירצה אותי וכאילו בחיים לא תהיה לי הנשיקה הראשונה או החבר הראשון, אבל אני יודעת שזה מתישהו יגיע.
אני התאהבתי בהרבה ואף אחד לא רצה אותי חזרה, תמיד דחו אותי ותמיד הייתי בוכה בגלל גבר שלא רצה אותי.
אני מאחלת לך שתמצאי את הגבר הנכון בשבילך ואת האהבה הזו שאת כל כך רוצה, רק אל תרדפי אחרי זה כי אז זה לא יגיע.
את מוזמנת לדבר איתי בפרטי אם בא לך לפרוק קצת ולהתמרמר ביחד על המצב (סתם לא, אסור להתמרמר!)
אבל את עדיין מוזמנת לדבר איתי מתי שאת רוצה :)

עריכה:
קרה לי שיצאתי עם מישהו וממש התאהבתי בו חזק והוא פשוט שבר לי את הלב והוא "הלך" בצורה נורא פוגעת וזה גרם לי לאבד עוד יותר תקווה בגברים ולחשוב שזה לעולם לא יקרה אבל איכשהו יש לי עוד ממש טיפת תקווה שאולי זה כן יקרה ואני לא אשאר רווקה זקנה עם חתולים לנצח.

סבלנות כל דבר בזמנו

אני בת 18 ואפילו ידידים אין לי אחותי ובחיים לא היה לי חבר וגם חוץ מבכי לא היה יוצא מזה כלום אני דיי מאמינה שזה עוד יגיעע והכי כיף להיות רווקה מאשר כל הכאבי ראש הזה בגיל הזה ואז פרידות וזה תתמקדי בדברים שחשובים לך ואז זה יגיע אני מזה מבינה אותך באמתאני אותו דבר אחותי יהיה טווב!❤

מבינה אותך, אחרי שנה שלמה של בכי על מישהו ושבסוף בכלל עזב והמשיך הלאה מהר גם די איבדתי את החשק או את התקווה למערכת יחסים
כן, יש הרבה פחד אבל מה שעוצר מלקרות זה הפחד מדחייה, אף פעם אל תפחדי להתחיל שיחה, תנסי ליזום, אי אפשר לקרוא מחשבות
אולי יש אי שם מישהו שאוהב אותך וחושב עלייך לפני שינה ואת לא מודעת לזה, כי לא מספרים , ואולי לא, כי עדיין לא פגשת באנשים,
תקיפי את עצמך בחברה ובאנשים, תנסי להימשך לאופי טוב שמקבל כדי שלא ייגמר בבכי, וגם בהתחלה זה בסדר שיהיו טעויות וריבים אבל תחשבי לעתיד, ותחשבי על הווה אם כיף לך עם הבן האדם, אי אפשר לדעת מתי זה יבוא , וגם, אם כמה שקשה תנסי לא לערב את העבר שלך, כי זה הורס את ההווה, וזה הורס גם מערכות יחסים
אל תבואי בגישה של "אוי כמה אני עצובה איו לי אהבה ראשונה"
תבואי בגישה של " אני רוצה לחוות משהו חדש ולהתרגש ולחוות פרפרים בבטן" , פשוט להתאהב, ואת לא יכולה לדעת איך הצד השני מרגיש.
אל תכניסי את עצמך למערכת יחסים מהירה שתפגע בך, שאת מרגישה שאין לכם עתיד אם את מתכוונת / הוא מתכוון לעזוב אותך כי נסיבות החים אינם מסתדרים לזוגיות
תקחי נשימה עמוקה ותזכרי שיש לך את משפחה, חברים , חברות, ואת תכירי בהמשך עוד מלא אנשים, לא לוותר, לא עכשיו . (: