4 תשובות
שנה שנייה באותו מקום? תקשיבי זה ידוע שכול ההתחלות קשות אבל אולי תתני לזה עוד צאנס ותראי אם זה מתשפר. תבואי בגישה הכי חיובית שלך ואם בכול זאת את לא מוצאת את עצמך ולא טוב לך, אז לא בכוח תמיד אפשר לחתוך ולנסות משהו/מסגרת שונה.
בשביל ההרגשה הטובה הכללית שלך חשוב גם שתעשי דברים שמשמחים אותך ושיאווררו אותך כמו ספורט, תחביבים, מוסיקה... והכי חשוב לא להיות קשוחה עם עצמך ולהוריד את עצמך בגלל שדברים לא כזה הולכים, יש תקופות כאלה גם בחיים... לא להבהל ולהמשיך עם ראש מורם קדימה לעבר המטרות והרצונות שלך .
בהצלחה!!
בשביל ההרגשה הטובה הכללית שלך חשוב גם שתעשי דברים שמשמחים אותך ושיאווררו אותך כמו ספורט, תחביבים, מוסיקה... והכי חשוב לא להיות קשוחה עם עצמך ולהוריד את עצמך בגלל שדברים לא כזה הולכים, יש תקופות כאלה גם בחיים... לא להבהל ולהמשיך עם ראש מורם קדימה לעבר המטרות והרצונות שלך .
בהצלחה!!
אפשר לדעת באיזה תחום את עושה שירות ?
יכול להיות אין לך כוח לאותו מקום ספיציפי.
לדעתי אם לא טוב לך תעברי מקום חבל למרוח את זה סתם באמת מניסיון.
ואני לגמרי מבינה את ההרגשה, הייתי במכינה קדם צבאית חודשיים והרגשתי שאני לא מוצאת את עצמי שם וזה הוביל לרגשות אשם והרגשות אשם הובילו לזה שהערך העצמי ירד והרגשתי כאילו יש לי בעיה וזה טעות להיות במקום שגורם לך להרגיש ככה כאילו שבא לך שמכונית תידרוס אותך וזה מזעזע ואסור להשאר בתוך זה כי אתה רק תשקע לא משנה כמה תנסה פשוט יש מקומות שלא טוב בנם וזה בסדר ותקחי את זה בתור חוויה אולי לא חוויה טובה אבל כן משמעותית שלימדה אותך כמה מסרים לחיים ובאמת לפחות זה.
מה שמנחם אותי זה שכול עוד הנר דולק תמיד אפשר לתקן ומחר יום חדש ויש לך הזדמנות לשפר את המצב, פשוט להתנתק ממה שלא עושה לך טוב ואני כבר שבועיים לא שם ואני ככ שמחה על זה כי זה כמו אבן שירדה מהלב ואני מרגישה שלאט לאט אני מתאוששת וחוזרת לעצמי וההרגשה הרעה מתחילה ללכת פשוט תזכרי שאין לך מה להאשים את עצמך את עשית מה שיכלת ויש דברים שמתאימים לך ויש כאלה שלא ולפחות למדת להכיר את עצמך יותר לטובה ולרעה.
אגב כול מה שאני אומרת לך אני אומרת גם לעצמי.
לדעתי אם לא טוב לך תעברי מקום חבל למרוח את זה סתם באמת מניסיון.
ואני לגמרי מבינה את ההרגשה, הייתי במכינה קדם צבאית חודשיים והרגשתי שאני לא מוצאת את עצמי שם וזה הוביל לרגשות אשם והרגשות אשם הובילו לזה שהערך העצמי ירד והרגשתי כאילו יש לי בעיה וזה טעות להיות במקום שגורם לך להרגיש ככה כאילו שבא לך שמכונית תידרוס אותך וזה מזעזע ואסור להשאר בתוך זה כי אתה רק תשקע לא משנה כמה תנסה פשוט יש מקומות שלא טוב בנם וזה בסדר ותקחי את זה בתור חוויה אולי לא חוויה טובה אבל כן משמעותית שלימדה אותך כמה מסרים לחיים ובאמת לפחות זה.
מה שמנחם אותי זה שכול עוד הנר דולק תמיד אפשר לתקן ומחר יום חדש ויש לך הזדמנות לשפר את המצב, פשוט להתנתק ממה שלא עושה לך טוב ואני כבר שבועיים לא שם ואני ככ שמחה על זה כי זה כמו אבן שירדה מהלב ואני מרגישה שלאט לאט אני מתאוששת וחוזרת לעצמי וההרגשה הרעה מתחילה ללכת פשוט תזכרי שאין לך מה להאשים את עצמך את עשית מה שיכלת ויש דברים שמתאימים לך ויש כאלה שלא ולפחות למדת להכיר את עצמך יותר לטובה ולרעה.
אגב כול מה שאני אומרת לך אני אומרת גם לעצמי.
אנונימית
לעבור למקום אחר אולי?