מה דעתכם על מה שכתבתי? אני יודעת שזה ממש מדכא וכנראה גם לא וואו אבל עדיין

"אני לא בן אדם שנשבר", היא אמרה וחייכה.
לא משנה כמה פעמים תנסה לשבור משהו שבור אתה לא תוכל לשבור אותו, הוא כבר שבור.
אז מה רע כלכך בלהיות שבור? בלהיות חסין? רגיל לכאב..
הרגשתי טיפות חום שוב, הם היו נעימות והם זלגו בלי שליטה, לא היה לי אכפת.
הסתכלתי אל השמיים, ירח ללא כוכבים, כאילו קורא לי, כאילו הבדידות הגיע עד אליו..
עצמתי את העיניים ובפעם האחרונה נזכרתי שאי אפשר לשבור את מה ששבור, ולקחתי צעד לעבר הירח.