וואו הכל מתפרק אני לא יודעת מה לעשות

לחייך קצת (זה באופן מפתיע שיטה שבאמת גורמת לנו להרגיש מעט יותר טוב).
ואז תחשבי במה את יכולה להשתפר.
נתת פה רשימה אז תראי איך את יכולה להוריד ממנה דברים.

נגיד חברות שלך בבידוד ואת פוחדת להיכנס גם כן, אז את לא יכולה לגרום להן לצאת עכשיו מהבידוד אבל את יכולה לדבר איתן בדרכים אחרות (וכך לא לאבד קשר), בכל מקרה את יכולה לצאת מהבית רק לעיתים נדירות יותר ואז הסיכויים שלך להיכנס לבידוד קטנים באופן משמעותי.
וכך לכל דבר אחר ברשימה.

שואל השאלה:
אני תמיד מחייכת
ולא לצאת הרבה זה בשבילי ממש כמו בידוד אז מה זה שווה.
סליחה שאני שוללת, תודה על העזרה, אשמח אם תנעצו שיגיע לכמה שיותר אנשים

1. תנסי לדבר איתם דרך הטלפון, בלי להיפגש כי זה מסכן אותך ואת המשפחה שלך.
2. תנסי ללמוד ולהקשיב יותר בשיעורים, עם כמה שזה קשה
3. אל תחשבי עליו כל כך הרבה... אם נמאס לו ממך אז אל תתקעי עליו. אני בטוחה שיהיו עוד הרבה שירצו אותך.
4. אוי... תנסי להרחיק אנשים רעילים מהחיים שלך.. כנראה שהיא לא חברה טובה אם היא עושה על מישהי חרם....
5. למה את חושבת ככה? אני בטוחה שהם לא מאוכזבים ממך...
6. אוי.. מצטערת על סבתא שלך... תיהי חזקה

תנסי לחייך ולחשוב חיובי ותזכרי שזה בסדר להתפרק לפעמים...
אם את רוצה לדבר את תמיד מוזמנת :))

שואל השאלה:
^^תודה לך

לא התכוונתי לראשון בתור שאני רוצה להפגש איתם התכוונתי שאני מפחדת להכנס גם לבידוד

להתחיל להשקיע בלימודים
להתרחק מאנשים רעילים כמו הקראש שלך וה"חברה" שמן הסתם היא לא באמת חברה שלך אם היא עשתה עלייך חרם ובמקום זה תכירי חברים חדשים ששווים את תשומת הלב שלך
ואל תפחדי בקטע של הבידוד כאילו ברור שזה מפחיד אבל אי אפשר לחיות את כל החיים בפחד... במיוחד אם את לא בקבוצת סיכון.. פשוט תקפידי על ההנחיות ותמשיכי לחיות את חייך

זה לא מצב כזה רע אני לא ממש מבין על מה את מתלוננת ועוד אומרת שהכל מתפרק, את שואלת מה לעשות? תשמחי שאלו הצרות שלך.

ממש מסכים איתך^
חוץ מזה שסבתא שלה במצב אנוש(שתהייה בריאה), עם כל השאר אני מוכן להתחלף איתה.

יש אנשים שנלחמים על החיים שלהם כרגע ואשכרה הבעיות של אנשים זה שהקראש לא שם עליהם..

שואל השאלה:
מצטערת שרשמתי את זה קצר ולא הבנתם, החברים שלי היו במגע עם חולה קורונה, אני מפחדת שיצאו חיוביים ואולי אני חולה גם מה שיסכן את סבתא השנייה שלי ואת העבודה של אבא שלי.
לקראש שגרם לי לה תקווה פתאום לא אכפת ממני, הוא הרבה בי עניין ופתאום זה כמו נעלם, זה שבר אותי לכמה ימים.
החברה הכי טובה לשעבר שהיא הבן אדם שיש לה הכי הרבה השפעה עליי,אני יודעת שלא אוכל לסרב לה, אני יודעת שהיא תפגע בי שוב, וכל פעם שהיא פגעה בי נשברתי לשנים.
כל החיים ההורים שלי היו מאוכזבים ממני, אבל הפעם זה פשוט עבר שיא, זה ממש מרגיש כאילו אני האויב.
אני לא לומדת *בכלל* לא מקשיבה בשיעורים, לא עושה עבודות, מבחנים, כלום.

ילדה כולם פה היו מתחלפים איתך אני לא חושב שאפשר אפילו להחשיב את זה כצרות ואם אלו היו הבעיות שלי ושל כל האנשים פה הייתי חוגג, זה אפילו לא מצב רע בקטנה זה פשוט לא מצב רע בכלל

תשמחי על זה ש*אלו* ה"צרות" שלך, אני האחד שכתב לך תשמחי שאלו הצרות שלך גם אתמול ועכשיו אני מחזק את התשובה שלי פי כמה.

שואל השאלה:
כן בטח כלום במקום לשפוט אולי תעזרו? יש לי חרדה חברתית ובפעם האחרונה שדברים דומים קרו התחלתי להשתכר

לכולם יש חרדה חברתית במידה מסוימת זה לא מיוחד. ומה את מצפה שנעשה? ניתן לך תשומת לב? יש לך חיים נהדרים ואם את רוצה לשתות כדי שניתן לך תשומת לב לכי על זה, לפי מה שאני מבין את מנסה להתמסכן ולפגוע בעצמך בדברים שאת יכולה לשלוט עליהם רק כדי להשיג תשומת לב בסטיפס. אני מרחם עלייך.

הי יקרה,

קראתי את הפוסט שלך, ונשמע שאת מרגישה כאילו הכל סוגר עליך וההרגשה היא של חוסר תקווה ואופק. לא משנה לאן את מסתכלת, התחושה המציפה אותך לא טובה. אני מתארת לעצמי שאלו תחושות מאד מטלטלות, אפילו מפחידות להרגיש כך.
כתבת באחת התגובות שאת לא מחפשת שישפטו אותך. פנית לקבלת עצה. אני מתנדבת בסה"ר, סיוע והקשבה ברשת. יש לנו צ'אט אנונימי, שם מתנדבים שלנו יקשיבו לך בהרבה אמפטיה וללא שיפוטיות וינסו לסייע. מאד מזמינה אותך לנסות.
שלך,
מתנדבת סה"ר

אל תפני לעמותת סהר עשי טובה הם סתם יעשו לך יותר צרות מניסיון והחיים שלך פאקינג נהדרים תעריכי קצת